הצבא יכיר חלקית בחיילים שהתאבדו לאחר שחרורם - ולא יכנה אותם "חלל צה"ל"

משרד הביטחון וצה"ל סיימו בימים האחרונים את עבודת הוועדה הייחודית שהוקמה לבחינת המענה למשפחות חיילים בסדיר ואנשי מילואים ששמו קץ לחייהם לאחר סיום שירותם הצבאי - תופעה שצה"ל לא נדרש אליה עד כה, והתחדדה בעקבות מלחמת חרבות ברזל.

הוועדה הוקמה לפני כחמישה חודשים ביוזמת ראש אגף כוח האדם, אלוף דדו בר כליפא, בתיאום עם שר הביטחון ישראל כ"ץ והרמטכ"ל אייל זמיר. בראש הוועדה עמד אלוף במיל' מוטי אלמוז, ראש אכ"א לשעבר, ובה השתתפו בכירים ממערך בריאות הנפש והרפואה בצה"ל, משפטנים, קציני נפגעים, נציגי משרד הביטחון, אגף משפחות, הנצחה ומורשת, וכן מומחים חיצוניים ובהם פרופ' גיל זלצמן, פרופ' יגאל שפרן ופרופ' שלמה מור יוסף. 

ברקע להקמת הוועדה: השלכות המלחמה והעומס הנפשי החריג שחוו לוחמים ומשרתים, בעיקר בימים הראשונים ללחימה, וההבנה כי בעיות נפשיות עלולות להתפרץ גם חודשים, ואף שנים, לאחר השחרור. עד כה, חיילים משוחררים ואנשי מילואים שהתאבדו לאחר סיום שירותם נקברו כאזרחים, ללא מעורבות צבאית או הכרה ממסדית, דבר שעורר סערה לא פעם. על פי נתוני הוועדה, מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל מדובר בכ-15 מקרים שייכנסו להליכי בחינה והכרה מול משרד הביטחון. מסקנות הוועדה הוגשו לראש אכ"א, ויובאו לאישור שר הביטחון והרמטכ"ל בתקופה הקרובה.

אחת ההמלצות המרכזיות של הוועדה היא קביעת מסגרת זמן ברורה: משרד הביטחון וצה"ל יעסקו במקרים של התאבדות עד שנתיים מתום השירות, זאת מתוך הנחה שקיים קשר הסתברותי גבוה יותר לאירועי השירות בפרק זמן זה. עם זאת, הוועדה הותירה פתח לבחינת מקרים חריגים גם מעבר לכך, בהתאם לנסיבות ולחוות דעת מקצועיות. גישת העבודה של הוועדה הייתה "מחבקת, לא קטנונית ולא כזו הדורשת הוכחה חד-משמעית לקשר סיבתי". 

בנוסף, הוועדה המליצה על מנגנון חדש: עם קבלת פנייה - ממפקדים, מהמשטרה או מהתקשורת - תיערך בדיקה מיידית בצה"ל לבחינת הקשר לשירות. בתוך שעות תתכנס ועדת מומחים מצומצמת שתבחן את משך השירות, המצב הרפואי וחוות דעת מפקדיו שיציינו מה היה תפקידו, מה חווה ועוד. את המלצותיהם הם יעבירו לראש אכ"א שיחליט האם לשלב סממנים צבאיים בלוויה האזרחית, גם כאשר הקבורה אינה צבאית. בין הסממנים: הספד המפקד, נוכחות נציגי צה"ל והנחת זר מטעם הצבא. "עד היום צה"ל לא עסק בכך", ציינו גורמים בוועדה. "הרעיון הוא לחבק את המשפחה, גם כשמדובר באזרח, עד להכרעה של משרד הביטחון".

גם במהלך השבעה תימשך מעורבות צה"ל: נציגי מערך הנפגעים יגיעו למשפחה, יסבירו את תהליך ההכרה מול משרד הביטחון ויגשרו על הפער שנוצר עד כה, שבו משפחות אזרחיות לא מצאו כתובת מוסדית ברורה. 

סוגיית ההכרה הייתה הרגישה ביותר בעבודת הוועדה, וההחלטה הייתה לשמר את מעמד "חלל צה"ל" אך ורק למי שנפל במהלך שירות פעיל, ולא להשוות בין מי שהתאבד לאחר שחרורו לבין נופלים בפעילות מבצעית או לנכה צה"ל שנפטר בעקבות נכותו. עם זאת, תיבחן הכרה מצד משרד הביטחון בקטגוריה השלישית הקיימת: "נספה בעקבות השירות". מידת הזיקה תקבע גם את גובה הקצבה והסיוע למשפחה. כמו כן, תיבחן באופן פרטני הכנסת שמותיהם להיכל הזיכרון.