כישלון מול רחפנים בתרגיל צה"ל בבקעה וביו"ש

פיקוד המרכז ערך השבוע את התרגיל הדו־אוגדתי "שאגת הארי", שבו לקחו חלק אוגדת איו"ש והאוגדה המזרחית (עוצבת אלעד, 96). התרגיל בחן את המוכנות של הכוחות נגד תרחישי פשיטה מכמה גזרות בו־זמנית – גבול ירדן, יהודה ושומרון וקו התפר. 11 מארבעים התרחישים בתרגיל כללו מתארים שבהם מצנחי רחיפה ורחפנים תוקפים את הכוחות, ובלוני מים דימו את ראשי הנפץ שפוגעים בהם. בתרגיל נכשל צה"ל בהתמודדות עם רחפני אויב.

חלקים רבים מהתרגיל התבססו על מתווים שהתרחשו בחלק הראשון של מתקפת הטרור ב־7 באוקטובר. בנוסף תרחשו הוגי התרגיל מחזות שנראים במלחמת רוסיה־אוקראינה, שבה השימוש ברחפנים עלה מדרגה והפך לנפוץ מאוד, כולל מתווי משיכה ופגיעה בכוחות הסיוע, פיצוץ מעברים הכרחיים דוגמת גשרים וצמתים מרכזיים, תקיפת מפקדות בעורף, רק"מים, תחנות איסוף פצועים חשופות וגם כוחות מיוחדים שנעים ברכבים פתוחים.

תוצאות התרגיל הוכיחו כי גם רחפן קטן וזול, שדורש משאבים וכוח אדם מינימליים, יכול להסב נזק גדול לכוחותינו. צה"ל חייב, לפיכך, להקדיש תשומת לב לסוגיה בתוכנית הרב־שנתית הנרקמת בימים אלו. מנגד, אם ישכיל הצבא להקים יחידות של רחפנים תוקפים, הרי שאלה יצליחו לפגוע באותה דרך באויב. הרמטכ"ל אייל זמיר, שנכח בתרגיל, הנחה את מפקדי האוגדות לתחקר את הנושא ולהגיש לו את הממצאים.

תרגיל מסוג זה לא נערך בפיקוד מרכז כבר למעלה מעשרים שנה. השבוע, חודשים לאחר הקמת עוצבת אלעד, החליטו מפקדי הפיקוד לקיים את התרגיל כל רחבי הגזרה שעליה הוא חולש למשך שלושה ימים. חלק מיעדי התרגיל היו גם חיזוק העבודה המשותפת בין שני מפקדי האוגדות החדשים, תא"ל קובי הלר באיו"ש ותא"ל אורן שמחה באוגדה 96, בחינת תפקודם, וביסוס יחסי העבודה של השניים עם גופי הביטחון האחרים.

יעד אחר הוא הכנה לדיונים על התוכנית הרב־שנתית של צה"ל, אך מתוך הבנה של הצרכים של היחידות בשטח ומוכנותן לקרב, נקודות התורפה ועוד.

אלוף פיקוד המרכז אבי בלוט הגדיר כמה יעדים נוספים לתרגיל, ובהם שיפור הכשירות של הפיקוד והיחידות הרלוונטיות שפועלות תחתיו, וקידום המוכנות למלחמה ולהסלמה מיידית של הפיקוד על בסיס לקחי 7 באוקטובר. על תכנון התרגיל הופקד תא"ל במיל' גיא אושרי, רמ"ט ב' של הפיקוד.

על אף הכישלון בהתמודדות עם חלק מהתרחישים, בצבא מסבירים כי יש סיבות להיעדר ההצלחה. גורם בכיר בצבא אמר למקור ראשון שמתכנני התרגיל "בנו מציאות מסלימה שכמעט בלתי אפשרי להתמודד איתה, ולכן התרגיל לא הסתיים ב־100 אחוזי הצלחה. התרחיש היה הרבה יותר קיצוני מ־7 באוקטובר, אפילו כאוטי, כדי שהיחידות יתמודדו עם בעיות ולא יעסקו רק ב'ניצחון' טקטי על האויב. הצבנו אותן בפני דילמות ומתחים.

"בתרגיל בחנו ונערכנו לכול. לא נהיה מופתעים. אין איום שלא טיפלנו בו, כל מה שמדמיינים וגם מה שלא מדמיינים. בדברים שהיו מספיק רגישים ואי אפשר לתרגל בשטח - טיפלנו במשחקי מלחמה".

צוותי קרב אוויריים

הנחת המוצא של התרגיל הייתה פשיטות פתע מגבול ירדן ובתוך יהודה ושומרון. בצבא מעריכים שתרחיש כזה ידרוש מהיישובים להגן על עצמם לבד למשך זמן כלשהו עד להגעת כוחות לחימה בהיקף ניכר. ההבנה הזאת הביאה לגיבוש תוכנית "היישוב כמבצר", הכוללת את חיזוק כוחות ההגנה ביישובים והקמת יחידות תגובה מהירה ביו"ש ויחידת התערבות פרטנית בבקעת הירדן.

התרגיל נפתח בכמה אירועי קיצון שהתרחשו יחדיו – לכאורה יותר ממה שיוכלו האוגדות לשאת - ובמטרה לבדוק את סף השבירה שלהן. בין השאר התמודדו הכוחות עם נפילת אזרחים בשבי בישיבה ובבניין העירייה בבית־שאן, בדומה לקרב בתחנת המשטרה בשדרות. כוחות ההתערבות של יחידת שלדג קפצו למקום במסוקים. טייסי המסוקים, אגב, מחזיקים ברשימת מספרי הטלפונים של רכזי הביטחון השוטף ביישובי יהודה ושומרון, כדי ליצור איתם קשר במקרי חירום ולהבין בעזרתם את תמונת המצב. זהו לקח ישיר מ־7 באוקטובר: אז כוחות ההגנה ביישובים לא עמדו בקשר עם כלי הטיס, ואלה היו מנותקים משום שגם הפיקוד המרחבי קרס.

בשנתיים האחרונות פעל חיל האוויר לחזק את הקשר עם כוחות היבשה ולשפר את יעילותו המבצעית כשתמונת המצב אינה ברורה. למשל, ניתן דגש לעיקרון שלפיו פחות חשוב כמה מטוסי קרב נמצאים בכוננות, אלא מה יעשו כלי הטיס כשיעלו לאוויר. בתרגיל ניסו הכוחות לקדם את יישום העקרונות הללו, ובחנו שני גורמים: העבודה המשותפת עם האוגדות ותכנון המטרות לשיבוש תוכניות האויב, וכן בניית תמונת מצב עצמאית בכל אחד מכלי הטיס.

לצורך ההתמודדות עם תרחישים כאלה תוכננה, בשלב הראשון, פקודת "רעם". הפקודה כוללת בנק מטרות שמפקד האוגדה יפעיל אם יישוב בגזרתו יותקף. כתוצאה מכך המדרגה הראשונה בבנק המטרות תועבר אוטומטית למטוסים, והטייסים יידרשו רק ללחוץ על כפתור כדי שפצצות רבות ייפלו וינסו לשבש את כוונות התקיפה של האויב. השלב השני הוא חיבור כל המערכים בחיל האוויר למידע על היישובים והאתרים האסטרטגיים בתוכם, וגם לרכזי הביטחון.

לבסוף תרגלו הטייסים תרחישים כמו אלה שאירעו ב־7 באוקטובר, כולל חוסר יכולת להבחין בין אויב לאזרחים, בניסיון ליצור לאנשי חיל האוויר ודאות גם בתוך תנאים של חוסר ודאות. בין השאר "שאל" חיל האוויר את המושג "צוות קרב חטיבתי" מכוחות היבשה, ומצא לו מקבילה משלו: צוות קרב אווירי. מטרתו היא שמסוק קרב שיגיע ראשון לזירה יבנה תמונת מצב שתשמש את יתר כלי הטיס, והוא יחלק משימות ויסמן מטרות לטייסים האחרים.

שיפור ושימור

בימים הקרובים יעסקו בכירים בצה"ל במסקנות התרגיל ובלקחיו, בלוח זמנים שתוכנן מראש. יש לקחים שהיישום שלהם צפוי כבר כעת. "אנחנו לא מחכים לתוכניות המטה הכללי", הסביר הקצין הבכיר. "יש לקחים ברמה הטקטית ותורות לחימה מבצעיות שמוטמעים מיד. בתרגיל היו דברים שתכננו לעשות, וכשהרמטכ"ל הגיע לבקר הוא החליט לעצור ולהעביר אותם ליישום מיידי בתוכנית שתתחיל בשבועות הקרובים. לקחים אחרים, שקשורים להצטיידות, ייקחו זמן ארוך יותר".

במקביל, יש נקודות שסומנו לשימור אך גם לשיפור. ההגנה על הצירים והיישובים השתפרה דרמטית, וכך גם סדר הפעולות של הכוחות בשטח בשעות הראשונות אחרי הפשיטה, כשמערכות הקשר הפיקודיות נפלו. בנוסף ניתן לציין את ההתקדמות בחיבור בין כוחות היבשה לחיל האוויר. בה בעת יש הרבה מה לשפר בעניין עבודת המפקדות והמערכות, וכן ביחס לגיבוש תמונת המצב אצל המפקדים הבכירים בפיקוד.

באשר לכישלון בהתמודדות עם האיום האווירי, בצה"ל מדגישים כי התרחישים שתורגלו "הם לא מה שיש לאויב כרגע, אבל בראייה עתידית זה אכן עשוי להתרחש". גם הכוחות בשטח הפיקו לקחים מהמאבק ברחפנים בעקבות התרגיל, ומיד אחרי שבלוני המים הראשונים נפלו על הכוחות נכנסו החיילים לדריכות גבוהה יותר, הרימו עיניים וסרקו את השמיים אחרי רחפנים. "החיילים הבינו שגם בהגנה הם צריכים להיות מודעים לאיום ולא לנוע בקבוצות מרוכזות, כדי להימנע ממספר גדול של נפגעים", ציין הגורם הבכיר. "המענה הנוכחי לא מיטבי. צריך להיערך טקטית לאיום הזה כצבא וגם כמדינה, וזה מצריך פתרון נרחב יותר. זה כרגע חדר לראש של המפקדים הבכירים בצה"ל.

"רמת הלוחמה בשטח מרשימה. אי אפשר לא לראות שהחיילים והמפקדים היום, אחרי שנתיים של לחימה, יודעים להילחם. הכשירות השתפרה, אבל עדיין יש הרבה מה לעשות. התושבים יכולים לישון בשקט, אבל אנו המפקדים לא נוכל לעצום עין. הדרך עוד ארוכה".