מאז 7 באוקטובר נהרגו במלחמה 922 חיילי צה"ל, ומתוכם 224 קצינים, כלומר כ־24 אחוזים מכלל החללים. מדובר בשיעור חריג בהשוואה למבצעים ומלחמות קודמות, בהן חלק הקצינים מקרב הנופלים הוערך סביב 15 עד 20 אחוזים.
בחלוקה הפנימית של הקצונה עולה תמונה מובהקת של פגיעה בשדרת הפיקוד הזוטר: 125 קצינים בדרגת סגן משנה (בהם 7 צוערים במהלך קורס קצינים), סגן וסרן נפלו מאז 7 באוקטובר; 82 בדרגת רב סרן; 11 בדרגת סגן אלוף, ו-6 בדרגת אלוף משנה.
הנתונים לפי תפקידי הפיקוד מצביעים על דפוס דומה: 75 מפקדי מחלקות נפלו במלחמה, 21 סמ"פים, 66 מפקדי פלוגות ומקביליהם, 8 סמג"דים, 6 מג"דים וסמח"טים, וחמישה מח"טים. בנוסף, עשרות סמלי מחלקות ומפקדי כיתות רבים נפלו אף הם בקרבות ולא מופיעים בפילוח.
הכי מעניין
שיעור הקצינים והמפקדים הגבוה מעיד על יישום הלכה למעשה של תפיסת "פיקוד מלפנים". אחרי שבעבר הלא רחוק נמתחה ביקורת חריפה על "מפקדי הפלזמות", כיום ברור שהתפיסה היא אחרת. המפקדים אינם נשארים מאחור אלא מובילים פיזית את הכוחות, גם ובעיקר תוך חשיפה לקו האש. בנוסף, כפי שמעידים הכוחות בשטח, החשש מהשחיקה של הלוחמים במלחמה הארוכה עם רענונים קצרים, מחייבת קרבה רבה בין הלוחמים למפקדים הזוטרים עד דרגת המ"פ אך גם למעלה מכך.
יש לציין שאובדן מאות הקצינים, רבים מהם בשלב הקצונה הזוטרה, יצרו פגיעה מתמשכת ברצף הפיקודי העתידי של צה"ל. מדובר בשכבה שממנה נבנים בעתיד מג"דים ומח"טים, ונפילתם של קצינים רבים, שעצם חתירתם למגע מעידה על איכותם הגבוהה, צפויה להכביד על מערך הפיקוד והקצונה בשנים הקרובות.
עוד כתבות בנושא
