שום גוף ביטחוני לא מוכן לומר מי נתן את ההנחיה לכלול את המחבל שנפגע לכאורה בשדה תימן ברשימת המשוחררים לעזה.
זהו השלב החדש בפרשת חיילי המילואים מכוח 100. היום (ב') התפרסם כשהפרקליטות לעניינים מבצעיים בפרקליטות הצבאית הודיעה לעורכי הדין של הנאשמים כי המחבל שעל פי החשד הותקף בידי החיילים בבסיס שדה תימן גורש לרצועת עזה כבר ב־13 באוקטובר, ואינו מוחזק עוד בישראל. במכתב שנשלח לעורכי הדין אבי עמירם, עדי קידר ואפרים דימרי נכתב כי "לפי התיעוד המצוי במערכת הממוחשבת, העצור הביטחוני גורש ביום 13 באוקטובר 2025 לרצועת עזה". בכך נוצר מצב אבסורדי – האיש שעמד במרכז כתב האישום נגד החיילים כבר אינו נגיש לחקירה או לעדות.
עוד כתבות בנושא
כעת עולה השאלה: כיצד ייתכן שהמחבל שוחרר בחזרה לעזה, דווקא בעיצומו של ההליך נגד החיילים שנאשמים בהתעללות בו?
הכי מעניין
כזכור, במסגרת העסקה לשחרור אזרחים עזתים הוחזרו לרצועה למעלה מ־1,700 מחבלים שנעצרו. שחרורם נקבע לפי קריטריונים שונים, ובהם אי־מעורבות בטבח שבוצע ב־7 באוקטובר, קריטריון שבו עמד גם אותו מחבל.
גורמים המעורבים בפרטים העלו שתי אפשרויות: האחת – רשלנות מערכתית, שבמסגרתה המחבל שוחרר באופן אוטומטי כיוון שעמד בקריטריונים מבלי שסומן כדמות רגישת חקירה, והשנייה – שחרור בזדון ובכוונה תחילה, אפשרות שנראית פחות סבירה, בין היתר משום ששחרורו מקשה מאוד על האפשרות להרשיע את החיילים, שכן הוא לא צפוי לשוב לישראל ולהעיד.
ניסיונות לברר מי הגורם שהורה בפועל על שחרורו נתקלו בחילופי אחריות בין גורמי הביטחון: מדובר צה"ל נמסר כי יש לפנות לשב"כ או לשירות בתי הסוהר; משב"כ לא נמסרה תגובה רשמית; ובשב"ס טענו כי אינם "גורם מחליט".
על פי מידע שהגיע ל"מקור ראשון", השב"כ הוא זה שגיבש את רשימות המשוחררים והעבירן לאישור הממשלה. מאחר שמדובר בעצורים שאינם נחשבים "אסירים כבדים", סביר להניח שהשרים לא עברו אישית על הרשימות. כך או כך, נראה שאף גורם ביטחוני אינו מוכן לקחת אחריות על המחדל הנוסף בשורת כשלים שמלווה את המערכת בשנתיים האחרונות.