אירוע הסברתי: תקדימים מיוחדים בהצעת החוק להעמדת הנוח'בות לדין

הצעת החוק קובעת בין השאר כי לצורך ההעמדה לדין של המחבלים שהשתתפו בטבח יוקם בית דין מיוחד, ובאופן חריג ניתן יהיה למנות אליו משפטנים זרים, כדי לתת למשפטים לגיטימציה בינלאומית ולהופכם לאירוע הסברתי

מחבלי נוח'בה | דוברות שב"ס

מחבלי נוח'בה | צילום: דוברות שב"ס

תוכן השמע עדיין בהכנה...

שר המשפטים יריב לוין, יושב ראש ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן וח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) הכריזו בשבוע שעבר על קידום משותף של הצעת חוק שתאפשר העמדה לדין מהירה ויעילה של המחבלים שהיו שותפים לטבח 7 באוקטובר. ההצעה מקודמת בשיתוף פעולה בין הקואליציה לאופוזיציה, בהמשך לעבודת מטה חסרת תקדים בהיקפה שנערכה בשנתיים החולפות במטרה להיערך להעמדתם לדין של המחבלים שהשתתפו בטבח ונעצרו.

מיד לאחר הטבח הוקם צוות מיוחד של פרקליטות המדינה, המשטרה ושב"כ, שערך חקירה מקיפה של מחבלי הנוח׳בה שנעצרו, אסף ראיות בהיקפים חסרי תקדים, וגבה אלפי שעות עדות למעשי הזוועה. כך הוכנו תיקי החקירה והאישומים השונים, רוכזו כל הראיות הקיימות, והוכנו כמה מסלולים אפשריים לקראת העמדתם לדין ומיצוי הדין המלא עמם. במקביל התקיימו בוועדת חוקה, חוק ומשפט דיוני מעקב בנושא. 

לאחר עבודת המטה המקיפה גובשו טיוטות כתבי אישום נגד המחבלים. במסגרת עבודה זו ובדיונים בכנסת עלה צורך לבצע כמה תיקוני חקיקה כדי להבטיח שההליך המשפטי יתנהל באופן יעיל, וכי ניתן יהיה להבטיח שהצדק ייעשה וגם ייראה.

הכי מעניין

הצעת החוק קובעת בין השאר כי לצורך ההעמדה לדין של המחבלים שהשתתפו בטבח יוקם בית דין מיוחד. הם לא יועמדו לדין במערכת המשפט הרגילה ולא יושפעו מהעומסים המוטלים על המערכת. באופן חריג נקבע בהצעה כי ניתן יהיה למנות לבית הדין המיוחד שופטים שלא יהיו רק אזרחים ישראלים, אלא גם משפטנים זרים, כדי לתת למשפטים לגיטימציה בינלאומית ולהופכם לאירוע בעל משמעות הסברתית. 

כליאת מחבלי נוח'בה. | דוברות שב"ס

כליאת מחבלי נוח'בה. | צילום: דוברות שב"ס

בית הדין המיוחד יהיה רשאי לסטות מדיני הראיות ומסדרי הדין המקובלים, גם לצורך הגנה על נפגעי העבירות ובני משפחותיהם, וגם כדי לייעל את הדיונים, להקל על שמיעת ראיות בהליכים מרובי נאשמים, ולצמצם הליכי ביניים והליכים מקדמיים.

סדרי הדיון המיוחדים יאפשרו גם את קיומם של משפטי המחבלים באופן פומבי ואת הנגשתם לקהלי יעד שונים בארץ ובעולם. שר המשפטים יוסמך לקבוע בתקנות את סדרי הדין הללו.

במקביל יוקם צוות היגוי מדיני, כדי לקבוע את מדיניות התביעה בהעמדתם לדין של מחבלי 7 באוקטובר. חברי צוות ההיגוי יהיו נציג מטעם שר המשפטים, נציג מטעם שר הביטחון ונציג מטעם שר החוץ. צוות ההיגוי יחליט אילו מהמחבלים הללו, שעל פי קביעת פרקליט המדינה אפשר להעמידם לדין בגין הפשע של השמדת עם, שעונשו גזר דין מוות – אכן יואשמו בפשע.

הצוות יתחשב בשיקולים הנוגעים לביטחונה של מדינת ישראל וליחסי החוץ שלה, בנסיבות העבירה, בזכויות נפגעי העבירה ובאינטרס הציבורי. כתב אישום באשמת פשעי השמדת עם של מחבלי 7 באוקטובר יוגש לבית הדין המיוחד בלבד.

בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כי מורכבות האירועים, היקפם ואופיים המיוחד מחייבים התייחסות משפטית ייחודית. "המערכת המשפטית הרגילה אינה ערוכה להתמודד עם היקף כזה של פשעים. האופי המיוחד של הפשעים, שכוללים פשעים נגד האנושות ופשעים בעלי אופי של השמדת עם, מצריך מומחיות וגישה משפטית ייחודית.

"מוצע בזאת להקים מנגנון משפטי מיוחד ונפרד, שיהיה מותאם לטיפול בפשעי השמדת עם. מנגנון זה נועד לאפשר טיפול מהיר, יעיל וממוקד, תוך שמירה על עקרונות הצדק והמשפט הבינלאומי", נכתב בהצעה.

כ"ח בתשרי ה׳תשפ"ו20.10.2025 | 05:46

עודכן ב