לאורך המלחמה פעלו ברצועה חמושים פלסטינים שהחליטו לשתף פעולה עם צה"ל במלחמה בחמאס. המניעים שלהם היו שונים: חלקם הבינו שחמאס מוביל את הרצועה לאבדון, ופעלו ממניע אידאולוגי כדי להבטיח עתיד לקהילותיהם. חלקם שיתפו פעולה כדי לשרוד, לאחר שהם או בני משפחותיהם נקלעו למצוקה כלכלית או רפואית חריפה. בשורה התחתונה, האנשים הללו סיכנו את חייהם ונלחמו בחמאס.
אנחנו מכירים מהתקשורת בעיקר את ההתארגנויות המסודרות יותר, כמו המיליציה של יאסר אבו־שבאב, שהשתלטה על אזור רפיח, טיהרה את כיסי חמאס שם וניהלה את חלוקת האספקה באזור; מיליציה נוספת היא של אשרף אל־מנסי, הפועלת בצפון הרצועה. במוצאי החג פרסם אל־מנסי סרטון ובו הכחיש את הדיווחים בערוצי חמאס שלפיהם ארגון הטרור חיסל כמה מאנשיו. הנשק והתחמושת של אותם חמושים – בעיקר קלצ'ניקובים שנלקחו כשלל בשבעה באוקטובר – הגיעו מצה"ל.
וכאן אנחנו מגיעים לבעיה: לוחמים שיצאו מהרצועה בשבוע האחרון דיווחו שהנסיגה הייתה מהירה מאוד, בהולה כמעט. טנקים ונגמ"שים נצטוו לסגת מעכשיו לעכשיו; משאיות תובלה של צה"ל העמיסו במהירות את כל מה שהיה במגננים, פוצצו את מה שנשאר ונסוגו בחיפזון. ככל הידוע לנו, פקודת הנסיגה לא כללה התייחסות לחמולות. הן נותרו מאחור, שלא לומר הופקרו, מול רוצחי חמאס.
הכי מעניין
כוחות צה"ל עוזבים את לבנון, יוני 2000. | צילום: פלאש 90
הדינמיקה הזו מזכירה את אופן יציאת צה"ל מלבנון בשנת 2000, בהחלטת אהוד ברק. בשני המקרים התרחש עוול מוסרי: הפקרת משתפי פעולה. שם היו אלה חיילי צד"ל, כאן אלה החמולות.
נסיגה חפוזה ולא מתוכננת כרוכה באופן כמעט הכרחי בהפקרה של משתפי פעולה. הפעולה הראשונה של יחידת "סהם" של חמאס לאחר החתימה על ההסכם הייתה איתור מהיר של משתפי פעולה – ממשיים או מדומים – והוצאתם להורג תחת הכותרת "הטיהור לפני השחרור". בערוצים הפלסטיניים הופצו סרטונים שבהם נראים פעילי סהם מוציאים להורג את בני חמולות דע'מש ואבו־סאמרה, אשר קראו תיגר על שלטון חמאס ברצועה.
אי הענקת הגנה לבעלי ברית היא איוולת מעשית, שכן איש לא ישתף פעולה בעתיד עם מדינה שאיננה מכבדת את הצד שלה בחוזה. בנוסף, זהו גם פשע מוסרי. החוב של ישראל כלפי משתפי הפעולה עימה מושרש עמוק במסורת היהודית. רבי שמעון בן יהוצדק מסביר בתלמוד הבבלי מדוע צאצאי שאול המלך נענשו קשות על הפגיעה בגבעונים, תוך חריגה מדין התורה: "מוּטָב שֶׁתֵּעָקֵר אוֹת אַחַת מִן הַתּוֹרָה וְיִתְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא. שֶׁהָיוּ עוֹבְרִים וְשָׁבִים אוֹמְרִים: מָה טִיבָן שֶׁל אֵלּוּ? הַלָּלוּ בְּנֵי מְלָכִים הֵם. וּמֶה עָשׂוּ? פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בְּגֵרִים גְּרוּרִים". מצער שישראל לא למדה את הלקח מהפקרת לוחמי צד"ל.
חמולת אל־מג'אידה מחאן־יונס כבר הודיעה שתתפרק מנשקה ותמסור אותו לחמאס, תוך ניסיון נואש למנוע הוצאה להורג סיטונית של בניה. הדבר מוכיח שהמסר של חמאס נקלט היטב: שלטון האימים האלים והרצחני שלו ברצועה יימשך. לפני שאנחנו אור לגויים, בואו נהיה אור למי שסיכנו את חייהם למעננו.