"הרגשנו בחאן יונס": תושבי ירושלים הותקפו ע"י ערבים ביום כיפור

שלאב יאיר, בן 53, הוא תושב שכונת הקטמונים בירושלים, הגובלת בשכונה הערבית בית צפאפא. במוצאי יום הכיפורים נסע עם אחיו ואמו בת ה-76 משכונת מגוריו לכיוון שכונת גילה. אלא שלתדהמתו, הכביש היה חסום בשלושה מחסומי ברזל ניידים.

יאיר יצא מהרכב כדי להסיר את המכשולים, ולדבריו, "משום מקום, כ-100 איש פשוט רגמו אותנו עם כל הבא ליד: אבנים, ברזים, ברזלים, זה לא ניתן לתיאור. בחמש דקות עברתי מה שלא עברתי כל החיים. ניצלנו בנס. אם הייתי קופא במקום, כנראה שהיו כותבים עלינו בעיתונים שאנחנו מובאים היום לקבורה".

יאיר עדיין מזועזע: "אתה פשוט מגיע לצומת שהיא חסומה, ומסביבך, מכל כיוון, כ-100 איש. אתה מבין שמפה אתה כנראה לא יוצא היום. פשוט נכנסתי לתוך הרכב, נתתי גז ונמלטנו משם. מה אני אגיד לך, כנראה שיש ניסים במוצאי כיפור אחרי כל כך הרבה שעות של תפילה. שברו לנו את השימשה הקדמית של האוטו. למזלנו, אימא שלי, אחי ואני יצאנו רק עם חבלות - אח שלי ואמא שלי נפצעו מרסיסים של זכוכיות, ולאמא שלי יש כאבים בעקב וביד".

"לא נתקלתי בדבר כזה בחיים שלי", הוסיף יאיר. "זה מזכיר את האינתיפאדות של פעם. אני בא מענף הבניין, יודע מה זה ערבים, דובר ערבית, מעסיק ערבים בשוטף, חי את אתרי הבנייה ויודע עם מי אני מדבר. מהר מאוד הבנו לתוך מה נכנסנו".

מיד לאחר שיצא מאזור הסכנה, יצר יאיר קשר עם המשטרה ודיווח על האירוע: "הם שלחו לי איזה ג'יפ עם שוטר שצילם את הרכב, פתח לי מספר קריאה, ושלח אותי לתחנת מוריה. שם הושיבו אותי שלוש שעות עד שמישהו תחקר אותי בשיא הזלזול, ואז אמר לי, תודה רבה, להתראות. בזה נגמר כל העניין. התחושה הייתה שמבחינתם הם עשו את ה-V שלהם על האירוע".

תושבים נוספים מהשכונה שבתיהם ממוקמים בתפר שבין בית צפאפא לקטמונים, פתחו תלונות במשטרה כבר ביום כיפור, לאחר שהותקפו על ידי חבורות נערים שיידו אבנים אל תוך בתיהם. פיני שמלה הוא אחד מהם. "אנחנו גרים בקו האחרון שבין שכונת פת ובית צפאפא והאירוע התחיל בערב כיפור. הם פשוט חיכו שנחזור מבתי הכנסת כדי לתקוף".

"המרפסת שלי פונה אל הכביש", המשיך שמלה, "אז כשחזרתי מבית כנסת בסביבות שמונה ורבע כבר שמעתי אותם שהם אומרים אחד לשני לחכות, ש'עדיין לא יצאו מבית כנסת'. הם זרקו אבנים על כל מי שעבר שם, קיללו וירקו. ביום שלמחרת הם אפילו ניפצו את הזכוכיות של כל התחנות החדשות של הרכבת הקלה שבונים בשכונה. הם גם ניפצו לנו חלונות ותריסים בבתים הפרטיים שלנו. בערב מישהו התלונן והגיעו לשכונה כוחות יס"מ וניידת משטרה שפיזרו אותם, אבל הם לא הצליחו להשתלט על האירוע, כי הם מצאו דרכים לעקוף את הניידת ולצוץ מכיוונים אחרים – ממש כמו משחק ילדים. כעבור חצי שעה הניידת עזבה, והם חזרו כאילו לא קרה כלום".

לדבריו, "כשחזרתי מבית הכנסת להפסקת צהריים למחרת, האירוע חזר על עצמו. חמולות של כ-100 נערים שתוקפים אותנו בקללות, יריקות ויידוי אבנים. חלקם רכובים על אופניים חשמליים, חלקם על קורקינטים ממונעים, הם תפסו את כל הצומת וכל מי שעבר ברחוב הותקף. ביום שישי בבוקר הלכנו והתלוננו במשטרה, בינתיים לא שמענו שהם עושים משהו בעניין".

מצלמת האבטחה של ליאור אוחנה, תושב השכונה גם הוא, תיעדה את חבורת הנערים כשהם מיידים אבנים אל תוך בתי התושבים, ואפילו תולשים את דגל ישראל שהיה מונף במרפסת, דורכים ויורקים עליו. "אשתי והילד שלי נשארו בבית, ואני הלכתי לבית כנסת", הוא סיפר. "כשראיתי את ההתפרעויות, חשבתי שזה יירגע אחרי כמה זמן, אבל זה פשוט החמיר מרגע לרגע".

"ביום שלמחרת זה פשוט נהיה מזעזע" הוא הוסיף. "פשוט התחילו להגיע חבורות-חבורות ולזרוק שוב אבנים. זה הגיע כבר לרמה שהיה שם עשרות של בחורים, שעומדים על הכביש וזורקים עלינו מטחי אבנים. הילדים שלי נכנסו לפחדים איומים, זה היה מטורף. הילדים לא יצאו מטר מהבית, פחדו להוציא את הראש. ממש הרגשנו בחאן יונס".

לאוחנה הייתה גם ביקורת גדולה על התנהלות המשטרה: "הפעילות של המשטרה הייתה פשוט ביזיון. הם ראו שזורקים לי אבנים על הבית, והתחננתי בפניהם להישאר, לעשות מעצרים כדי להרתיע. השוטר אמר לי שהוא לא רוצה להסלים את המצב. אמר לי להצביע על מי שזרק את האבן. אמרתי לו שכולם זורקים אבנים, על מי אני אצביע? בזמן שאני חוטף אבנים אל תוך הבית, הם ישבו בניידת ושיחקו קלפים. בפעם הבאה אני אתארגן אחרת. אני לא יכול לחיות ככה. אם הם לא מגנים עלינו, אנחנו נגן על עצמנו".

בעקבות האירועים, נשות שכונת הקטמונים פתחו בעצומה הפונה אל ראש העיר, משה ליאון, בבקשה להתערב בנושא על מנת לוודא שהוא יקבל מענה מיידי בצורת ענישה והרתעה, בטענה כי ההתקפות מתרחשות מדי שנה ללא תגובה הולמת.

"ביום הכיפורים האחרון", נכתב בעצומה, "בוצעו נזקי רכוש רבים, זריקות אבנים על אנשים, על בתים ועל רכבים, (הוגשו תלונות על כל הנזקים), ניפוץ שמשות תחנת רק"ל, הורדת דגל ישראל והשפלתו בפומבי, והתפרעות קולנית מאיימת ונטולת רסן. בנס לא היו נזקים בנפש. המשטרה הגיעה עם ניידת סיור פעמיים שלוש ורק הבריחה את הפורעים שחזרו פעם אחר פעם. אנו חשות כי ישנה אוזלת יד מצד גורמי האכיפה, על אף שקיימים תיעודים ממצלמות אבטחה וברור מי המעורבים באירועים. תופעה זו חוזרת מדי שנה, ותחושת הביטחון האישי שלנו ושל ילדינו נפגעת קשות. לא ייתכן שבמרכז ירושלים, בצומת מרכזית כמו פת, תימשך אלימות כזו מבלי שתתקיים תגובה נחרצת וברורה מצד העירייה והמשטרה".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה כי "במהלך יום הכיפורים נפרסו כוחות משטרת ישראל ברחבי העיר, בדגש על אזורי קו התפר בין השכונות, לשמירה על הסדר וביטחון הציבור. על אף הפריסה הרחבה, אירעו מספר מקרים של יידוי אבנים לעבר כלי רכב, שהסתיימו ללא נפגעים. במסגרת פעילות המשטרה באזור, נעצר קטין בחשד שיידה אבנים לעבר רכב בצומת פת. החשוד הועבר לחקירה שעודנה מתנהלת".