הערכה בצה"ל: המבצע לכיבוש עזה - אחרי החגים

בדיון בנוכחות הרמטכ"ל אייל זמיר, מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם ואחרים, הוצגו אתמול לשר הביטחון ישראל כ"ץ עקרונות התוכנית ליישום הנחיית הקבינט להשתלטות על העיר עזה. מסקנות הדיון יובילו לגיבוש התוכנית המלאה, שתובא לאישורו של כ"ץ ביום ראשון. "מדינת ישראל נחושה להכריע את חמאס בעזה, לשחרר את החטופים ולהביא לסיים המלחמה", אמר כ"ץ בתום הדיון. "צה"ל נערך בעוצמה רבה ליישום החלטת הקבינט, נפעל כאגרוף אחד עד להשלמת המשימה".

לקראת הדיון נערך סיעור מוחות של פורום מטכ"ל, ראשי שב"כ ובכירים נוספים, ואושר הרעיון המבצעי של תוכנית הפעולה. בכינוס נסקרו הפעולות בעזה עד כה, כולל המהלך ההתקפי שהחל השבוע במרחב זייתון – מבצע נקודתי שנועד לשמר את ההתקדמות של צה"ל ברצועה ולהשיג יעדים נוספים.

בצה"ל העריכו אתמול כי אף שראש הממשלה בנימין נתניהו סימן את 7 באוקטובר 2025 כיעד לתחילת המבצע לכיבוש העיר עזה, סביר להניח שמורכבות ההכנות תביא לדחיית המועד. בין השאר נדרש הצבא לגייס שלוש אוגדות, לתכנן מבצע רחב היקף ולקדם מאמצים לוגיסטיים רבים. לפי שעה נראה שבתוכנית של צה"ל יידרש הצבא לפנות כ־800 אלף פלסטינים מהעיר עזה לאזור ההומניטרי במחנות המרכז ובאזור המוואסי, ולהסדיר את השהייה שלהם במקום. טרם ברור אם צה"ל יערוך בידוק לכל האזרחים הפלסטינים דרך נקזים שיוקמו בדרכים המובילות דרומה, דרך ציר נצרים.

בשלב הנוכחי פועל הצבא להעניק "מרווח נשימה" לחיילי הסדיר והמילואים. היקף הכוחות השוהים ברצועה מצומצם, בשל ההבנה שבקרוב יידרש גיוס מחודש. שלוש אוגדות פועלות כעת במרחב הרצועה – אוגדת עזה (143) אחראית על העיר רפיח ודרום הרצועה, אוגדה 99 מופקדת על התוחמת הצפונית ואוגדה 162 שוהה במרכז הרצועה. אוגדה 98 יצאה מעזה, ואוגדה 36 מחזיקה צוות קרב חטיבתי אחד בלבד ברצועה.

סא"ל אלי מאירי, סגן מפקד חטיבת שריון במילואים וממובילי תנועת "אל הדגל", מסביר כי צה"ל נזקק ל"שלוש אוגדות לכל הפחות בהתקפה לכיבוש עזה", ועוד שתי אוגדות בהגנה בצפון הרצועה ובדרומה. לדבריו, אם המבצע יימשך יותר מחודשיים ויכלול גם חיילי מילואים, יידרשו עוד שלוש אוגדות כדי להחליף אותם. המשמעות היא הפעלה כמעט כוללת של הכוחות, כ־100 אלף צווי מילואים – יותר מפי שניים מבמבצע מרכבות גדעון.

בראייתו של מאירי, הנקודה הארכימדית של המבצע כולו היא פינוי העיר עזה. "שוכנים שם 800 אלף עזתים, ופינויים דרומה יימשך שלושה שבועות לפחות. אוגדה שלמה תעסוק רק בזה", הסביר מאירי, שפיקד על משימות דומות בשנתיים האחרונות. "זה בר־מימוש אם צה"ל לא יחזור על טעויות העבר ויפעל ב'שיטת מגב' – יישור קו וניקויו מצד לצד, תפיסה של השטח ושהייה בו – לא תהיה ברירה לאוכלוסייה והיא תיאלץ להתפנות".

בעבר, הוא ציין, לצה"ל לא היה כוח אדם מספיק לפנות את כל האוכלוסייה, ולכן הצבא בחר בשיטת הפשיטות שאפשרה לחלקים גדולים באוכלוסייה העזתית להישאר במקומות מגוריהם. "אני מניח שכחצי מיליון תושבים ינדדו דרומה בכל מקרה", הוא מעריך. "ברגע שהעיר עזה תהפוך לשטח מלחמה לפי הדין הבינלאומי, אפשר להכריז עליה כאזור תחת מצור, לסגור את תשתיות המים, ולא להכניס לשם סיוע הומניטרי – וככה לחסל את המחבלים, שייוותרו חלשים ורעבים, בדיוק כמו שהיה ברפיח. זה ייצור לחץ על מחנות המרכז ואזור המוואסי, ואם ייעשה היטב יוכל לקרב את הכרעתו של חמאס".

אחת הבעיות בלחימה בעזה היא שאי אפשר רק לתקוף אותה מהאוויר, והכוחות יידרשו להיכנס אליה גם קרקעית. "עזה היא שטח אחר מבחינה אורבנית", מסביר מאירי. "זו עיר עם רבי־קומות גדולים, השוכנים זה סמוך לזה, וגדוד שלם יכול 'להיעלם' שם. חייבים לכבוש את השטח שמעל פני הקרקע כדי לטפל במנהרות התת־קרקעיות, שהן התשתית הצבאית האמיתית של חמאס.

"קשה אולי להפנים זאת, אבל גם ההרס הנרחב ברצועה מעכב את התמרון. הכוחות ששוהים בשטח הרוס צריכים לזהות מארבים ומטענים שמניחים המחבלים, לפתוח כל ציר מחדש, וזה מאט את ההתקדמות של הכוחות ומצריך המון עבודת הכנה".

מאירי מדגיש כי גם הרצון של חמאס לעצור באמצע התמרונים כדי להגיע לעסקה מעכב את הכוחות. "די, אי אפשר עם זה יותר", הוא אומר. "הממשלה צריכה ללכת עד הסוף להכרעה, שבה חמאס ירים דגל לבן וייאות להגלות את עצמו לחו"ל, או שתלך על עסקה כוללת וזהו. מצב הביניים הנוכחי בלתי נסבל.

"צבאית אני סבור שהמהלך הזה יוכל להכריע את חמאס, אבל לא מדובר באירוע של יום אחד. אם הכול יעבוד כמו שצריך זה ייקח חודשיים לפחות, ויעלה במחיר דמים. אני לא מכיר מלחמה שלא משלמים בה מחיר כזה".