פרטים חדשים פורסמו בשבוע שעבר על ההכנות הישראליות למבצע עם כלביא, ועל אופן הפעולה של המוסד בשטח איראן, שהדהים את כל העולם. בכתבה עבור אתר "פרו-פובליקה", חשפו העיתונאים יוסי מלמן ודן רביב כיצד התנהלה המלחמה מאחורי הקלעים, ואיך התכוננה ישראל לאפשרות של מבצע כזה כבר לפני שנים.
ביוני האחרון פתחה ישראל במלחמה תקדימית: מבצע עם כלביא, הפעם הראשונה שבה נלחמה ישירות באיראן. במשך 11 ימים פעלו המוסד, אמ"ן וחיל האוויר בשיתוף פעולה מלא במטרה לחסל את תוכנית הגרעין של איראן ולפרק את מערך הטילים הבליסטיים שלה. מאות גיחות של מטוסי קרב, ירי טילים מדויקים וחיסולים כירורגיים הביאו להשמדת כמחצית מ־3,000 הטילים הבליסטיים של איראן וכ־80 אחוז ממשגריהם, לצד פגיעה אנושה במתקני ההעשרה וחיסול 11 מדעני גרעין בכירים במיטותיהם.
אך שורשי המבצע הזה נטועים שנה קודם לכן, ביוני 2024, כאשר איראן שיגרה טילים לעבר ישראל, מתקפה שכמעט כולה נבלמה בסיוע ארה"ב ובעלות בריתה. בתגובה למתקפה הזאת, כך לפי פרו-פובליקה, הפעיל המוסד כוח קומנדו של כ־70 לוחמים, רובם אזרחים איראנים ומתנגדי משטר ממדינות שכנות, שתקפו מבפנים סוללות נ"מ ומשגרי טילים ברחבי איראן. ההצלחה המוחלטת בפשיטה ההיא, שכללה גם תרגיל הטעיה מתוחכם שחיסל 20 קצינים בכירים, סללה את הדרך למבצע עם כלביא שנה מאוחר יותר.
הכי מעניין
לפי מלמן ורביב, מאחורי המבצע עמד מערך הכנות מרשים שהחל שנים קודם לכן. מאז 2016 טסו טייסי חיל האוויר הישראלי בחשאיות בשמי איראן, במשימות ריגול שאפשרו להם להכיר את השטח לפרטי-פרטים. בטיסות אלה, שהתבצעו במסלולים שנועדו להקטין את הסיכוי לגילוי, נאסף מודיעין מדויק על מערכי ההגנה האווירית, אתרי שיגור הטילים והמתקנים הגרעיניים. הידע הזה היה חיוני בבניית תוכנית התקיפה ובהבטחת חופש פעולה כמעט מוחלט לשלב האווירי.
במקביל, כך לפי הדיווח, גייס המוסד והכשיר כוח מקומי מיוחד: שני צוותי קומנדו, כל אחד בן 14 חוליות של ארבעה עד שישה לוחמים. רובם היו אזרחים איראנים או בני מיעוטים עוינים למשטר - אזרים, כורדים, בלוצ'ים ואחרים - שגויסו ממדינות שכנות או מתוך איראן עצמה. הלוחמים עברו הכשרה אינטנסיבית במשך חודשים, בחלקה בישראל ובחלקה במדינות שלישיות, תוך תרגול מדויק של יעדים שנבנו בדגמים פיזיים.
ההכשרה נשענה גם על היערכות לוגיסטית ארוכת טווח, כך נכתב בדיווח. במשך שנים הוברחו נשק, מל"טים וציוד תקיפה מתקדם במסווה של מטענים אזרחיים דרך נתיבי הברחה מוכרים באזור ובליווי חברות קש, והוסתרו ב"בתים בטוחים" בתוך איראן. ציוד זה נשמר במצב מבצעי, עודכן טכנולוגית בעת הצורך, והופעל ברגע שהתקבלה הפקודה.
עוד נכתב שם שאחד ההישגים המרכזיים במבצע היה השמדת כל מערכות ההגנה האווירית שסומנו מראש. התקיפות, שבוצעו במדויק על פי רשימות מטרה שסיפק חיל האוויר, נטרלו לחלוטין את היכולת האיראנית להגן על שמיה, ואפשרו למטוסי הקרב הישראליים להיכנס ולצאת ללא אובדן כלי טיס.
בין עשרות היעדים שהושמדו בשעות הראשונות של המבצע הייתה גם פגיעה מדויקת במשגר טילים בליסטי איראני. להערכת אנליסטים ישראלים שצוטטו בכתבה, דווקא המשימה הזאת, שבוצעה על ידי אחת מחוליות הקומנדו, הייתה בעלת השפעה לא פרופורציונלית: ההפתעה וההבנה כי משגרים נוספים עלולים להיות חשופים לפגיעה מתוך שטח איראן גרמו לפיקוד האיראני לעכב את מטח התגובה שתכנן נגד ישראל, וכך הם אפשרו לחיל האוויר להשלים גלים נוספים של תקיפות ללא הפרעה.
לצד הפגיעה הפיזית בתשתיות, המוסד הפעיל גם מהלך הטעיה קטלני. לפי הכתבים, יחידות סייבר שלחו הודעות מזויפות לראשי הצבא האיראני, שהוזמנו ל"פגישת חירום" בבונקר תת-קרקעי סודי. המיקום המדויק הועבר לחיל האוויר, ובתקיפה ממוקדת נהרגו 20 קצינים בכירים, בהם שלושה ראשי מטה.
חלק אחר של המאמץ התמקד בחיסול מדעני גרעין בכירים. מודיעין מפורט שעקב אחרי שגרת יומם, מיקומי חדרי השינה ותנועותיהם אפשר לישראל לירות טילים מדויקים שפגעו בכל אחד מהיעדים בביתו. כל 11 המדענים שסומנו חוסלו, מהלך שמטרתו הייתה לשתק את היכולת האיראנית להמשיך בפיתוח נשק גרעיני.
אחד היעדים המורכבים ביותר במבצע היה מתקן העשרת האורניום בפורדו – מתקן תת־קרקעי החצוב כמעט 300 מטרים בתוך הר, שנבנה כך שיהיה חסין לתקיפות אוויריות. במטה חיל האוויר הישראלי לא נמצאה דרך להשמידו באמצעים שברשות ישראל, והאפשרות היחידה נראתה הפעלת פצצת הענק האמריקאית GBU-57, "מפצח הבונקרים" החזק בעולם. לשם כך נבחנה חלופה מסוכנת: חדירה קרקעית של יחידות קומנדו עילית שישתלטו על המתחם, יפוצצו את הצנטריפוגות, ייטלו את האורניום המועשר ויחולצו. ראש המוסד דדי ברנע הסתייג מחשש לאובדן לוחמים או נפילתם בשבי, אך לאחר ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות בנובמבר 2024, גבר האמון כי ארה"ב תשתתף במבצע, כך לפי הדיווח. כידוע, טראמפ, שהצהיר פעמים רבות כי לא יאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני, אכן קיבל את ההחלטה להצטרף, ומטוסי קרב אמריקניים שיגרו את פצצות הענק לעבר פורדו, שהושמד לחלוטין.

צילום לוויני של של מפעל העשרת הדלק פורדו (FFEP) באיראן לאחר התקיפה האמריקנית | צילום: AFP
לפי הדיווח, המבצע כולו התבצע ללא כניסת לוחמים ישראלים לשטח איראן. זה היה שיאו של שינוי תפיסתי עמוק במוסד – מעבר לשימוש מלא בסוכנים מקומיים ומתנגדי משטר ככוח ביצועי, תוך בניית מערכות אמון ותמריצים שיכלו לכלול גם הבטחות לטיפול רפואי לבני משפחה, סיוע כלכלי או השגת אשרות לימודים במדינות מערביות.