התושבים בעוטף מבקשים: חוף ורכבת הם חלק מהשגרה

ראשי המועצות באזור קוראים לשר הביטחון ולאלוף הפיקוד לפתוח את החוף: "אם מספיק בטוח לחיות סמוך לחוף, מדוע הרחצה בו היא מקור סכנה כל כך גדול כבר שנתיים?"

תוכן השמע עדיין בהכנה...

חוף זיקים | אדי ישראל, פלאש 90

חוף זיקים | צילום: אדי ישראל, פלאש 90

לפני שנתיים זכה חוף זיקים במקום השלישי במדד אתר Mako לחופים הטובים בישראל לשנת 2023. "החוף המוכרז הדרומי ביותר בישראל מאפשר להגשים כמעט כל חלום – מקמפינג ומסיבות ועד מסעדות, מתקני ספורט ומתקנים לילדים", נכתב בנימוקי הבחירה.

ב-7 באוקטובר הפך חוף זיקים לאחת הזירות הקשות של מתקפת חמאס. 19 בני אדם שבאו אליו כדי לשחות, לדוג ולחגוג נרצחו בידי המחבלים שהגיעו בסירות מהים. שלושה חודשים לאחר מכן, סיירתי שם עם איתמר רביבו, ראש המועצה האזורית חוף־אשקלון, שחוף זיקים הוא חלק מתחום השיפוט שלה. המראות היו קשים. כל המבנים בחוף, חלקם חדשים ממש, חוררו מירי. הטיילת שנחנכה כחצי שנה לפני המלחמה, נשברה ונהרסה בעקבות הטנקים שנסעו עליה. סוכת המציל נעקרה ממקומה וסככות הצל היו מוטלות על החוף. "נקים פה הכול מחדש, לא נשאיר שום סימן למה שקרה כאן", אמר לי רביבו. "המקום הזה יחזור להיות החוף הכי יפה בארץ".

רביבו בחוף זיקים ההרוס | אלישיב רייכנר

רביבו בחוף זיקים ההרוס | צילום: אלישיב רייכנר

מאז עברו כמעט שנתיים. החוף עבר שיפוץ ושדרוג מסיבי. אך על אף שרוב תושבי האזור כבר שבו לבתיהם, הוא עדיין סגור למבקרים. השבוע ראשי המועצות באזור ותנועת "עתיד לעוטף" שלחו מכתב לשר הביטחון ישראל כ"ץ ולאלוף הפיקוד יניב עשור ובו תבעו את פתיחת החוף לרוחצים. "זהו מרחב ציבורי ראשון במעלה, לא רק לרחצה, אלא כאזור פנאי, התרעננות, קהילה ורווחה", הם כתבו. "מניעת הגישה אליו אינה רק פגיעה בזכות הציבור למרחבים פתוחים ולחוף ים, אלא גם ביטוי מתמשך לכך שמרקם החיים בעוטף עדיין בהשהיה. במה שונה הרחצה בחוף זיקים מכל מקום בילוי אחר בעוטף?. אם מספיק בטוח לחיות סמוך לחוף, מדוע הרחצה בו היא מקור סכנה כל כך גדול כבר שנתיים?".

הכי מעניין

חוף זיקים כפי שהוא נראה מרצועת עזה | EPA

חוף זיקים כפי שהוא נראה מרצועת עזה | צילום: EPA

חוף זיקים הסגור הוא לא העדות היחידה לכך שהשגרה המלאה עדיין לא הושבה ליישובי העוטף. השגרה באזור עדיין לא עומדת גם במבחן הרכבת. קו הרכבת משדרות–צפונה, עורק התחבורה המרכזי של הנגב המערבי, חזר לפעול בחודש פברואר האחרון לאחר שנה וחצי של שיתוק. הקו אמנם חזר, אבל באופן חלקי. במקום שתי מסילות, פועלת רק אחת, בגלל קרונות מיגון שהוצבו על אחת מהן. התוצאה היא רכבת אחת לשעה בלבד, תדירות שלא מספקת את התושבים ופוגעת פגיעה יומיומית ביכולת שלהם להגיע לעבודה, לקבל שירותים רפואיים ולהתפרנס. ראשי המועצות ו"עתיד לעוטף" דרשו במכתבם להחזיר גם את תדירות הרכבות שהייתה לפני 7 באוקטובר. "אם מספיק בטוח לגור בעוטף, מספיק בטוח לנסוע ברכבת", הם כתבו. "יש להסיר את אמצעי המיגון מהמסילה, ולאפשר הפעלה מלאה של שתי המסילות".

חומת המיגון בקו הרכבת שדרות־אשקלון | מתן נעים

חומת המיגון בקו הרכבת שדרות־אשקלון | צילום: מתן נעים

רחצה בחוף הים ונסיעה ברכבת הם שני סממנים לשגרה שתושבי האזור, ששבו לבתיהם בברכת המדינה והצבא, זכאים ליהנות מהם. ראשי המועצות טוענים בצדק שאי אפשר להכריז מצד אחד שהעוטף בטוח למגורים, להשיב אליו את כלל התושבים, ובאותה נשימה להותיר את התחבורה הציבורית מצומצמת ואת חוף הרחצה המרכזי שלהם סגור. ביטחון אמיתי נמדד בשגרת היום-יום.

אלישיב רייכנר

החל את דרכו במקור ראשון ב-2000. כותב טור בענייני חברה ופריפריה במוסף 'יומן'. פרסם שבעה ספרים על החברה הישראלית