בעת כתיבת שורות אלה, בישראל החליטו להחזיר ארצה מקטאר את צוות המשא ומתן "להתייעצות", לאחר בחירת התשובה המעודכנת של חמאס להצעת הפשרה המעודכנת. גם תשובה זו ניתנה לאחר גרירת רגליים, הקשחת עמדות ואפילו הערות מלגלגות פומביות מצד דוברי ארגון הטרור בימים האחרונים.
בחמאס שואבים עידוד רב מגל התגובות שמעורר קמפיין "רעב בעזה" בדעת הקהל בעולם, ומתכוונים למצות את הפוטנציאל שלו כדי לאלץ את ישראל להגמיש את תנאיה לסיום המלחמה. בינתיים הם משתמשים בו כדי להשיג שלושה יעדים מיידיים: ריסון הלחץ הצבאי שישראל מפעילה בשטח, חידוש שליטתו של חמאס בסיוע האזרחי המיועד לרצועה, וחיזוק מעמדו הציבורי של הארגון דרך ליכוד השורות מאחורי המאבק העממי וההסברתי תחת חסותו.
בהודעתו הרשמית קרא חמאס לקיים פעילות מחאה נרחבת "בכל הבירות והערים ברחבי העולם בימים שישי, שבת וראשון, עד לשבירת המצור וסיום הרעב". יש להניח שחמאס לא יאפשר להזדמנות לחמוק מבין ידיו, ויעדיף שתמונות המצוקה מעזה ימשיכו לככב במהדורות החדשות בעולם, גם במחיר ויתור על פתרונות מיידיים להקלה על האוכלוסייה.
הכי מעניין
הצלחתו של חמאס להעלות את סוגיית עזה לסדר היום העולמי, לאחר שנדחקה מפני המלחמה באיראן וההתפתחויות בדרום סוריה, מחזקת בהנהגת ארגון הטרור את התחושה שהמגמה הכללית משתנה לרעת ישראל ולטובת חמאס. "אנחנו בעיצומה של מלחמת התשה. האמצעים שחמאס מפעיל, יחד עם אמונתנו הדתית, מאזנים את העוצמה של צה"ל. הזמן וההתשה פועלים לטובתנו", כך אמר לאלג'זירה לפני ימים אחדים מוחמד אלהנדי, בכיר הג'יהאד האסלאמי. אומנם הוא לא נמנה עם שורות חמאס, אך דבריו משקפים גם את הלך הרוחות בצמרת הארגון.
בחמאס שומעים את הדיווחים בישראל על השחיקה, וערים לרגישות הגוברת בציבור לנפגעים מקרב לוחמי צה"ל. הם מזהים סימנים של קוצר רוח גם מצד נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ומניחים שהמלחמה בעזה נתפסת בעיניו כמכשול שיש להסיר במהירות כדי שיוכל לממש את תוכניותיו האזוריות הגדולות.
מנהיגי ארגון הטרור קשובים גם להתרחשויות בישראל, רואים כאפשרות סבירה את הקדמת הבחירות, ומניחים שראש הממשלה בנימין נתניהו יבקש להגיע אליהן עם הישג בהשבת החטופים ועם הסכמי נורמליזציה נוספים. התנייתם של ההישגים הללו בהפסקת המלחמה מחזקת את עמדת המיקוח של חמאס.
רשת ביטחון מנטלית
לפעילי השטח של חמאס המצב ברצועת עזה לא קל, אך מצבם גם לא בלתי נסבל. משימתם העיקרית היא לשרוד, בסיוע המנהרות והאספקה ההומניטרית. מנהיגי הארגון יודעים שבכל עת שירצו הם יכולים לעצור את הסבל, להסכים לעסקה ולקנות עוד זמן להתרעננות. כשלעצמה, הידיעה הזאת מספקת להם רשת ביטחון מפני שבירה מנטלית.
לפי התנהגותו, חמאס כנראה מעריך שהסכנה לקיומו פחתה, גם אם טרם חלפה. למרות הקשיים הוא עדיין מתפקד כארגון, ואף מצליח לקיים תיאום יעיל בין מרכיבי הנהגתו ובין זרועותיו.
הוא עדיין גורם הכוח המרכזי ברצועה, שולט בתמונת המצב בסיוע אנשיו ודיווחי התקשורת, מעביר מידע והנחיות לציבור בערוצי הטלגרם, ואוכף את מרותו - גם אם חלקית – באמצעות מנגנונים אלימים רשמיים למחצה שהוא מפעיל בשטח. אין חלופה לשלטונו, ועל אף המצב הוא עדיין זוכה לאהדה גבוהה. החטופים שבידיו הם הבסיס לתקווה שהוא מעניק לעצמו ולנאמניו לחזור לשליטה מלאה בכל רצועת עזה ולשקם את הריסותיה.
המסקנה שמסיק חמאס מניתוח המרכיבים הללו היא שלא כדאי להתפשר כעת. ראשיו מניחים שככל שהסוגיה העזתית תסבך את ישראל, הלחצים על נתניהו - מבית ומחוץ - יובילו דווקא אותו להתגמש. את זה הם מבקשים להשיג במאמצים משולבים: בשטח – באמצעות הגברת המאמצים לפגיעה בחיילי צה"ל וניסיונות החטיפה שלהם; בשדה המדיני - באמצעות הגברת המחאה העממית והביקורת הבינלאומית על ההרג וה"הרעבה"; ובמערכת הישראלית - בעזרת לוחמה פסיכולוגית ולחץ בסוגיית החטופים.
"צומוד" ישראלי
כיצד על ישראל לפעול לנוכח זאת? ראשית ומעל לכול, עליה לקדם באופן מעשי את יוזמת טראמפ להגירה מרצון של האוכלוסייה בעזה. מלבד העובדה שזהו הפתרון האמיתי לבעיות היסוד ברצועה ולסקרים שמצביעים על שיעור גבוה של פלסטינים מעזה שמבקשים לממש את האפשרות הזו, זהו גם המהלך שחמאס חושש מפניו יותר מכול. יש בו אף כדי לפתור את המצוקה ההומניטרית ולספק מענה למבקריה של ישראל בעניין.
שנית, יש לקדם קטיעה מוחלטת של האינטרנט ורשתות התקשורת בעזה. רבות דובר על כך, אך רק מעט נעשה. אלה הכלים שעוזרים לחמאס לשמור על משילותו גם כיום. בעזרתם הוא מגבש לעצמו את תמונת המצב, מעביר מידע והנחיות לציבור, מנהל את הקמפיינים ההסברתיים ומפעיל את מנגנוני האכיפה.
שלישית, הפעלת מרחבים הומניטריים שרק בהם יינתן סיוע אזרחי נרחב. משמעות הדברים היא כי יש למנוע לחלוטין העברת סיוע לאזורים שניתנו בהם הוראות פינוי לאזרחים, לכתר את השטחים הללו, ולשחוק את מחבלי חמאס שיישארו בהם.
רביעית, יש לפגוע פיזית במנהיגי חמאס בחו"ל. באופן לא מוסבר, הנהגת הארגון בחו"ל ממשיכה ליהנות מחסינות בפועל ולנהל את הפעילות המדינית של הארגון באין מפריע. נטרולה נחוץ גם כדי להגביל מאוד את יכולת השיקום של חמאס ביום שאחרי המלחמה.
לא פחות חשוב, יש לצמצם ככל האפשר את הסיכונים לחטיפה או לפגיעה בחיילי צה"ל שפועלים בעזה. מול הביקורת הבינלאומית נכון לגבות את צה"ל בפעילותו העצימה, ובשום אופן לא לנקוט ריסון שיגדיל את הסיכון לחיילינו רק בשביל לשכך את הביקורת.
"צומוד" – עמידה איתנה ונחושה, בערבית – הוא שם המשחק מבחינת חמאס. נחישות היא גם המפתח להצלחתה של ישראל. ההישגים הרבים של "חרבות ברזל", שנקנו במחיר יקר, קירבו אותנו למטרות. בתחבולה, בעיקשות ומתוך אמונה בצדקת המלחמה אפשר להשיג את כולן.