עסקה בדרך: ישראל נכנעה לרוב דרישות חמאס

ארגון הטרור לא מסתפק בוויתור על ציר מורג, ודורש התגמשות בסוגיית חלוקת הסיוע ומספר האסירים שישוחררו בתמורה לחטופים

לוחמי צה"ל בבית חאנון, השבוע | דובר צה"ל

לוחמי צה"ל בבית חאנון, השבוע | צילום: דובר צה"ל

תוכן השמע עדיין בהכנה...

חמאס עדיין גורר רגליים ולפי שעה לא נרשמה פריצת דרך במשא ומתן על הפסקת אש ברצועת עזה – וזאת על אף הוויתורים של ישראל, כולל בהסכמה לנסיגה מציר מורג. המשלחת הישראלית שוהה בקטאר כבר שבועיים לצורך המשא ומתן, ובמהלך הדיונים נסוגה מדרישותיה הראשוניות לקווי היערכות צה"ל ברצועה בשישים הימים הראשונים של הפסקת האש. המפות המעודכנות כוללות הצעות מצומצמות יותר לנוכחות כוחות הצבא בדרום הרצועה.

גורם מדיני החבר בקבינט המדיני־ביטחוני ניסה השבוע להגן על הוויתור הישראלי. "לנו הייתה עמדת פתיחה, ולחמאס הייתה עמדת פתיחה, אבל אף אחת מהן לא תהיה נקודת הסיום של המשא ומתן", אמר. לדבריו, חמאס דרש תחילה כי ישראל תיסוג בהפסקת האש לקווים שעמדה בהם בתחילת מרץ, לפני מבצע מרכבות גדעון – אך ישראל סירבה לכך בתוקף. לטענתו רוב חברי הקבינט שואפים כעת להגיע להסכם הפסקת אש בעזה, הכולל שחרור חטופים תמורת שחרור מחבלים. "זה הקו שראש הממשלה בנימין נתניהו מוביל", הסביר. להערכתו, כעת יש סיכויים רבים יותר שתיחתם עסקה מאשר שלא תיחתם.

מלבד עניין המפות יש עוד כמה סוגיות במחלוקת, כולל מספר המחבלים שישוחררו תמורת כל חטוף ואופן חלוקת הסחורות שייכנסו לעזה במהלך הפסקת האש. חמאס דורש שהסחורות והמזון בעזה לא ירוכזו בתחנות החלוקה שהקימה קרן הסיוע האמריקנית, אלא יוכנסו לשטחים בשליטתם במשאיות שיאפשרו לו להשתלט על חלוקת הסיוע לעזתים.

הכי מעניין

"אני חושב שהעסקה אפשרית", אמר הגורם המדיני. "זה לא פשוט, אך משא ומתן מול חמאס הוא אף פעם לא אירוע קצר או קל". לדבריו, ישראל הסכימה למתווה הפסקת האש ושחרור החטופים שהציע השליח האמריקני סטיב ויטקוף במרץ, אך חמאס השיב בשלילה בארבעת החודשים האחרונים.

"זה השתנה לפני שבועיים: חמאס הגיע לשיחות, ובמתווה יש ניואנסים חדשים. כך למשל, ויטקוף הציע לשחרר עשרה חטופים ביום הראשון, ועכשיו מדובר על שחרור של שמונה בלבד ביום הראשון ושניים נוספים ביום החמישים.

מה ששינה את העמדה של חמאס הוא הלחץ העוצמתי שהפעיל צה"ל ברצועה, שהיה חזק יותר מבכל שלב אחר בלחימה. נוספה לכך גם ההירתמות של האמריקנים, וכתוצאה מהרצון הגובר בעסקה המעורבות הקטארית חזקה יותר".

תמיכה לדברי הגורם המדיני ניתן למצוא גם בעמדת צה"ל. בצבא אומרים כי הם קרובים ל"השלמת היעדים שאפשר להשיג" בעזה, ומוטרדים ממצבם הרפואי של החטופים.

בכירי צה"ל, ובראשם הרמטכ"ל אייל זמיר, העבירו לאחרונה לדרג המדיני את המסר שיש לתעדף את השבת החטופים על פני הכרעת חמאס: "זה הזמן לעצור, לעשות התאמות ולהביא את החטופים", הסביר גורם בצה"ל. "נספק את הגמישות שהדרג המדיני יבקש מאיתנו", הוא אמר על מפות הנסיגה שבלב המחלוקת, אף שרק השבוע פורסמה הקמת ציר "מגן עוז", המבתר את חאן־יונס מצפון לדרום ומרחיב את שטח האבטחה סמוך ליישובי העוטף, כולל נירים, ניר־עוז וכיסופים.

"נבטיח שמעזה לא יהיה יותר איום על מדינת ישראל לדורי־דורות", אמר השבוע הרמטכ"ל זמיר בביקורו בבית־חאנון. "לצערי, למלחמה הזאת יש מחירים כבדים. אנחנו ממשיכים לפגוע במחבלי חמאס, ורק בתקופה האחרונה פגענו ביותר מ־1,300 מחבלים. חלקם פושטי הנוח'בה מ־7 באוקטובר. נמשיך להתמיד ולפגוע במחבלים עד להכרעת החמאס ומיטוטו. אנחנו כבר שולטים ב־75 אחוזים משטח הרצועה".

לחיילים אמר הרמטכ"ל זמיר: "אנו קרובים לצומת משמעותי. נדע בימים הקרובים אם יש לנו עסקה או לא. אם תהיה עסקה וישובו החטופים, זה בזכות הלחימה שלכם. אם יושג הסכם, נעצור וניערך בקווים שיגדיר הדרג המדיני.

"אם לא נגיע לעסקה, ההנחיה שלי לפיקוד הדרום היא להעצים ולהרחיב את הלחימה ככל שאפשר, מעבר למה שאנחנו עושים עכשיו. ניכנס לשטחים נוספים, ונמשיך בפעולות כפי שאנחנו עושים עד עכשיו".

בחזית הסורית נראה שהעניינים חזרו לשגרה, אף שצה"ל העריך רק שלשום כי עומדים בפנינו כמה ימי קרב מתוחים. המתיחות נרגעה בעקבות התיווך האמריקני והפסקת האש בין המשטר לדרוזים.

עיקר המאמצים של הצבא אתמול התרכזו בהשבת הדרוזים תושבי ישראל שחצו את הגבול לסוריה כדי לסייע לקרוביהם בעברה האחר של הגדר. הם הסתייעו לשם כך במנהיגי העדה בשני צידי הגבול, שאף עזרו בחיפושים פיזיים בכפרים בהר הדרוזים.

בצה"ל מעריכים כעת כי נותרו עוד כמה עשרות ישראלים בשטח סוריה, והללו עתידים לחזור בקרוב לשטח ישראל. במקביל, משטרת ישראל עסקה כל יום אתמול באיתורם של דרוזים סורים שנכנסו לשטח הארץ והחזרתם לסוריה.

עם התלקחות הקרבות עיבה הצבא את ההיערכות בגבול בשלוש פלוגות משמר הגבול שהוקפצו למרחב הגדר, סמוך למג'דל־שמס. נוספו אליהן שתי פלוגות שהיו בהליך הכשרה בבית הספר לקומנדו של צה"ל. כוחות סדירים אחרים שיועדו לצפון הוקצו מחדש בעקבות הרגיעה בסוריה, וכמה גדודי צנחנים שיצאו מעזה ייפרסו כמתוכנן ביהודה ושומרון.

בשוך הקרבות התייחס ראש הממשלה נתניהו למצב בגבול הצפון. "קבענו מדיניות ברורה – פירוז המרחב מדרום לדמשק, מהגולן ועד הר הדרוזים", אמר. "זה קו אחד. הקו השני הוא שמירה על האחים של האחים שלנו, הדרוזים בהר הדרוזים. המשטר בדמשק הפר את שני הדברים הללו, שלח צבא מדרום לדמשק, לתוך האזור שצריך להיות מפורז, והתחיל לטבוח בדרוזים. לא יכולנו לקבל זאת בשום צורה.

"לכן הנחיתי את צה"ל לפעול בעוצמה. חיל האוויר תקף גם את כנופיות הרצח וגם את הרכבים המשוריינים. הוספתי יעד גם לתקוף בדמשק את משרד הביטחון, וכתוצאה מהפעילות הזאת השתררה הפסקת אש והכוחות הסוריים נסוגו חזרה לדמשק.

"זו הפסקת אש שהושגה מתוך עוצמה, ולא מתוך בקשות או תחנונים. זו גם תהיה המשך המדיניות שלנו - לא נאפשר לכוחות צבא לרדת מדרום לדמשק, ולא נאפשר לפגוע בדרוזים בהר הדרוזים".