האם ארצות הברית מעניקה לישראל סיוע צבאי שנתי, או שמא מדובר בהשקעה שמניבה החזר של מאות אחוזים למשלם המיסים האמריקני? אירועים עדכניים עשויים לשפוך אור חדש על השאלה.

ישראל הייתה המדינה הראשונה שהשתמשה במטוסי F-35 בלחימה, כבר ב-2018, תוך שהיא מתמודדת עם בעיות טכניות ומכניות מהותיות. המשוב היומי שזרם מישראל שיפר באופן דרמטי את אמינותו, את תחזוקתו ואת ביצועיו של המטוס. התקיפות שחיל האוויר הישראלי ביצע באיראן באוקטובר 2024 וביוני 2025, באמצעות מטוסי F-16, F-15 ו-F-35 אמריקניים, הדגימו את יתרונותיו המוכחים של המטוס לעומת מתחרים מסין, רוסיה, בריטניה, צרפת, שוודיה ואיטליה.

הוכחת יכולות זו חסכה לארצות הברית מיליארדי דולרים במחקר ופיתוח, חיזקה את התחרותיות של התעשייה הביטחונית האמריקנית והביאה לצמיחה של מיליארדי דולרים בייצוא. נוסף לכך, היא הרחיבה את היקף התעסוקה, שדרגה טקטיקות לחימה ואימונים והעשירה את הידע האמריקני בנוגע להטמעת המטוס בזירות מורכבות.

מעבדת חדשנות קרבית

לפי אתר Eurasian Times, ישראל הצליחה להרחיב את טווח מרחקי טיסות מטוסי ה"אדיר" שלה באמצעות הוספת מכלי דלק חיצוניים וקונפורמיים ולהפעילם בהצלחה לתקיפות באיראן - הישג שהרשים את חיל האוויר האמריקני והעלה את הצורך בהגדלת טווח הפעולה של צי ה-F-35 האמריקני. לפי הדיווח, המטוסים נאלצו לטוס מעל טורקיה, ירדן או סוריה, ומשם דרך עיראק, מרחק של יותר מ־1,500 קילומטרים לכל כיוון, מבלי לתדלק או להיחשף.

ה-Eurasian Times ציין כי מטוסי F-35 ישראליים עברו שדרוגים נרחבים, בשיתוף עם היצרן וחיל האוויר האמריקני, בתחומים כמו פיקוד ושליטה, תקשורת, מחשוב, לוחמה אלקטרונית, שילוב כלי נשק, בינה מלאכותית ואמצעי נגד. צה"ל מהווה בכך מעבדת חדשנות קרבית שהצבא האמריקני יכול ללמוד ממנה רבות. עוד צוין כי שדרוגי הטווח ללא תדלוק אווירי חיוניים במיוחד לארצות הברית במקרה של עימות פוטנציאלי עם סין באזור האוקיינוס השקט.

במהדורת 14 ביוני של ה-Defense.Info נכתב כי "בכירי הפנטגון הכירו בכך שניסיונה של ישראל מספק תובנות חיוניות להפעלת F-35 בתנאים של עימות בעצימות גבוהה". תרומה זו נחשבת קריטית במיוחד בכל הנוגע למוכנות צבאית בזירת האוקיינוס השקט, שם צבא ארצות הברית מצפה להפעיל את המטוס בטווחים עצומים ובתנאים לוגיסטיים מאתגרים.

הכתב הוסיף כי מטוסי "אדיר" של ישראל שינו באופן מהותי את האיזון האסטרטגי במזרח התיכון, ויצרו מודל חדש לשילוב בין מטוסי קרב דור חמישי לדור רביעי. חיל האוויר הישראלי הוביל בשילוב כוחות בין יכולות החמקנות של ה-F-35 לבין כוח התקיפה של ה"F-15 רעם", ביצירת אפקט מכפיל כוח שעלה על כל פלטפורמה בודדת. גישה זו מאפשרת איסוף מודיעין מתקדם יחד עם כוח אש עצום, באמצעות תיאום מבצעי מדויק.

עוד נטען כי ה-F-35 משמש בישראל כמעין רשת חיישנים מוטסת, שמספקת מודעות מצבית של 360 מעלות ואזהרות בזמן אמת למטוסים סמוכים. אלפי גיחות מבצעיות שמטוסי הקרב ביצעו בעזה, לבנון, סוריה ותימן אישרו את יעילות הדוקטרינה הרב-זירתית הזו.

מטוסי F-35 ישראליים הובילו גם סדרת תקדימים מבצעיים, בהם משימות הקרב הראשונות בעולם של F-35 (בסוריה, 2018), הפלות אוויר-אוויר ראשונות של מל"טים איראניים (2021) ושימוש ראשון בתצורת חימוש חיצונית במהלך קרב.

לפי הדיווח, השילוב בין ה-F-35 לבין מערכות ההגנה הרב-שכבתיות של ישראל, לרבות כיפת ברזל, קלע דוד וחץ, יוצר רשת הגנה מקיפה ויכולת שיתוף מודיעין מתקדם בזמן אמת. המטוס מאפשר ביצוע תקיפות פיזיות, לוחמה אלקטרונית ואיסוף מודיעין במסגרת מבצע יחיד - ומשיג בכך השפעות אסטרטגיות שחורגות מהשפעתן של פעולות אוויר קונבנציונליות.

המסקנה ברורה: ישראל אמנם מודה לארצות הברית על קבלת מאות מערכות צבאיות מתקדמות, החיוניות להישרדותה, אך מדובר במערכת יחסים דו־כיוונית. כל אחת מאותן מערכות מתפקדת כמעבדה מוכחת בקרב ומוקד חדשנות עבור תעשיית הביטחון האמריקנית, ותורמת לעיצוב דוקטרינות הלחימה של ארצות הברית. הסיוע הצבאי לישראל אינו "תרומת חוץ", אלא השקעה כלכלית וביטחונית של ממש, עם החזר השקעה שנתי של מאות אחוזים.