"לא פשוט להחזיק בבטן סוד דרמטי כזה במשך תקופה כל כך ארוכה", משתף השבוע שר האוצר ויו"ר מפלגת הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ'. "מכולם – מאשתי, מהצוות שלי, מחברי הסיעה. מצאתי את עצמי יושב עם הסיעה כשמתלבטים מה עושים למשל בנוגע לעסקת החטופים, פורשים או לא פורשים מהממשלה, ואני לא יכול לומר להם מה עומד על הפרק. אני חושב שהיום כולם מבינים כמה חשוב היה לשמור על הממשלה הזו, ואיך אי אפשר היה לייצר את ההישגים בלי לשמור עליה".
הדיונים המצומצמים בנוגע למבצע באיראן החלו קצת לאחר הקמת הממשלה. ראש הממשלה נתניהו בנה צוות מצומצם שבו נכללו שר הביטחון דאז יואב גלנט, השר רון דרמר והשר סמוטריץ'. "זה קרה כחלק מהלקחים שלו מ־2012, כשהוא רצה לתקוף ולא היה לו רוב בקבינט", אומר סמוטריץ'. "בבית הלבן ישב אז ביידן. התקיימו שלושה או ארבעה דיונים עם הצבא, היה ברור שהשעון מתקתק וצריך לטפל באיום הגרעיני ובאיום הטילים מאיראן. התחלנו ללמוד את הסוגיה, לחשוב על החלופות הצבאיות, ואז פרצה המלחמה. היא התחילה באסון נורא עם מחירים קשים מאוד ומחדל ענק שעוד יצטרך להיחקר עד תום, אבל היא הכריחה את מדינת ישראל להפוך את הסדר והעירה אותנו מקונספציה איומה.
"מטפלים בעזה ובחמאס ואז בחיזבאללה, בסוריה מתרחש שינוי משטר, ואיפשהו בנובמבר־דצמבר האחרונים מתחילים להתכנס שוב לדיונים אינטנסיביים בנוגע לאיראן. זה קורה כי מגיע מודיעין אמין לגבי שני המישורים – גם בגרעין, שאיראן מתקרבת לפצצה, וגם בטילאות – אנחנו מבינים מהר מאוד שלא פחות מסוכנת מהגרעין היא החתירה של איראן, שתכננה לשלש את קצב ייצור הטילים שלה מ־100 בחודש ל־300. זה אומר 3,600 בשנה. המשמעות היא שאם את המערכה עכשיו התחלנו כשלאיראן יש כ־2,500 טילים שיודעים להגיע למדינת ישראל, בעוד שנתיים יהיו לה עשרת אלפים. זה היה יוצר מאזן אימה. אחרי שראינו מה יכול לעולל טיל אחד כזה, ברור מה המשמעות של עשרת אלפים טילים".
הכי מעניין
זירת פגיעת טיל איראני במרכז, 22.6.25 | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
במהלך הדיונים הציגה מערכת הביטחון תוכניות, ואז שבה ודייקה והתקדמה איתן. "כשיצאנו לדרך, הצבא לא ידע אם הוא יכול לפלס לעצמו דרך באמצעות השמדה של כל מערכות ההגנה האוויריות של איראן. התחילו ללמוד את המערכות האלה, לאסוף עליהן מודיעין, להבין איך הן עובדות, איזו יכולת צריך להרכיב אצלנו כדי לפעול מול כל דבר כזה, להשיג שליטה אווירית בטהרן ולהוציא רכבות אוויריות שהולכות וחוזרות, וכמובן את המידע המודיעיני – על הבכירים ומדעני הגרעין. אין צבא בעולם שיש לו יכולות כאלו. המודיעין, הטכנולוגיה, חיל האוויר, התחבולה, סגירת המעגל עם המוסד שפועל מבפנים. כשר אוצר די הכרתי, הייתי בדיונים על יכולות, אבל לראות את זה עובד כמערכת – זה מדהים.
"אני מוריד את הכובע מול אמ"ן – מהאלוף שלומי בינדר שעומד בראשו, ועד אחרון החיילים. כל חיסול של בכיר הוא פרי עבודה ארוכה ומאומצת של עשרות ומאות אנשים. מפקד חיל האוויר אלוף תומר בר הוא איש משכמו ומעלה, והמוסד כמובן. על הכול מפקד ראש אגף מבצעים, אלוף עודד בסיוק, ומעליהם הרמטכ"ל וסגנו. וזה קורה בניהוג מאוד הדוק של הדרג המדיני. ההחלטה לפעול בסוף נבעה מכך שאין ברירה. ההבנה שכל מחיר שנשלם היום נמוך לאין שיעור מהמחיר שנשלם בעתיד, גם אם היה הולך פחות טוב".
הרמטכ"ל זמיר עם האלופים שלומי בינדר, עודד בסיוק ותומר בר בבור בפתיחת המתקפה באיראן | צילום: דובר צה"ל
"חלק מההיערכות למערכה כזו, הוא גם איך מייצרים את ההפתעה. כולם ידעו שאם לא יהיה הסכם, הולכים לתקיפה. השאלה הטקטית היא מתי ומה אתה תוקף. האיראנים היו בטוחים שנתקוף את הגרעין. לא חלמו שנתקוף את שלושת הרמטכ"לים שלהם, לא חלמו שנתקוף מדענים ולא חלמו שנעשה הרבה מאוד דברים שעשינו".
לקח זמן לשכנע את וושינגטון?
"היה דיאלוג. אבל הייתה גם הבהרה חד־משמעית של ראש הממשלה לנשיא, שעם כל ההערכה הגדולה והיחסים האינטימיים – אנחנו לא מחכים לאור ירוק מהאמריקנים. כשמדובר באיום קיומי עלינו, אנחנו פועלים, נקודה. איתכם או בלעדיכם. האמירה הזו נאמרה בכבוד אבל באופן מאוד נחוש, ואני חושב שיש לה תרומה מכרעת להצטרפות של האמריקנים למערכה. יש פה מרכיבי מנהיגות של טראמפ והבנה שהוא מנהל מערכה על שלום העולם וכמובן מחויב לביטחונה של מדינת ישראל, אבל גם היה ברור לו שהוא מצטרף להצלחה".
האמריקנים הציבו תנאים מצידם להפצצה שהם ביצעו?
"לא", משיב סמוטריץ', ומתאר את הרגעים הדרמטיים במוצאי השבת האחרונה. "כולנו בבונקר, עם הצבא בווידאו קונפרנס, והם רואים במכ"מים ומדווחים: 'המטוסים האמריקניים מעל פורדו'. מעולם לא שמעתי את קולו של רון דרמר רועד, וברגע הזה הקול שלו רעד, והוא וראש הממשלה בירכו שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. יש לי צמרמורת גם עכשיו כשאני מדבר על זה. הם סגרו מעגל של 25 שנה. כמה לעגו להם. אמרו שראש הממשלה אובססיבי לאיראן. זו הייתה משימת חייו, והוא ראה אותה מתממשת".
הנשיא דונלד טראמפ מודיע על מתקפת מטוסי ארה"ב על אתרי הגרעין האיראני | צילום: AFP
סמוטריץ' לן במהלך כל המלחמה בבונקר ממוגן שמקום הימצאו חסוי, עם כל צוות השרים המצומצם. "יש לי שם משרד ושמתי מזרן, כמו בישיבה התיכונית. חלק מהשרים יצאו הביתה מעת לעת, אבל לא היה הרבה זמן – בכל לילה הערכות מצב עד אמצע הלילה. היו שם רגעים של התרגשות גדולה, וגם רגעים אנושיים. העברנו ארוחות שבת יחד, בערב אריה דרעי עושה קידוש, בבוקר אני, יש חזנים. יוסי פוקס קורא בתורה", הוא מחייך.
אנחנו יודעים כמה נזק נגרם לגרעין? יש כמה הערכות.
"אין תוכנית גרעין. בלילה האחרון הורדנו את מפעל הצנטריפוגות האחרון, העילי, שנשאר בנתנז, ואין תשתיות העשרה באיראן. המתקן בפורדו, הצנטריפוגות, הלכו. נשאר להם כנראה חומר, אורניום מועשר, בכמות מסוימת. אין להם כרגע יכולת הנשקה, אין יכולת העשרה, אין ידע ארכיוני, אין מדענים שעובדים בזה שנים, ולהערכתנו יהיה להם קשה לשקם, והם לא ישחקו מול שער ריק. אם הם יחזרו לשם, אז אנחנו פה וארצות הברית פה. נשלים את המלאכה גם בעזה".
הכתבה המלאה תתפרסם מחר (ו') במוסף "יומן" של מקור ראשון
שער יומן, גיליון 1455 | צילום: מערכת