למרות פגיעה בביטחון: משרד המשפטים מעכב תיקון חוק בנושא הצנזורה

בדיון שנערך בוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל אתמול (ג') התגלה כי משרד המשפטים מסרב לעדכן את התקנות על מנת לאכוף את תקנות הצנזורה הצבאית, ולהסתמך על צו מיושן של הצנזור משנת 1988 על מנת למנוע מכתבים זרים לשדר מיקומים של נפילות או כתב"מים, זאת על אף הלקונה המשפטית עליה הצביעו השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ושר התקשורת ד"ר שלמה קרעי.

"כרגע לא מתואם איתנו שום פרסום צו חדש, הדין הקיים נותן מענה טוב וראוי ולא עושה אבחנה בין עיתונאים ישראלים לזרים", אמרה נציגת משרד המשפטים, גבריאלה פיסמן, "המשטרה יכולה לפעול מכוח הנהלים הקיימים ומכוח הסמכות שלה. מבחינתנו הצו משנת 1988 נותן מענה ראוי ואין צורך בצו נוסף. מה שבתוקף כרגע הוא הצו של הצנזור מ-1988, יש בינינו (בין משרד המשפטים והצנזור הצבאי, א"פ) איזשהו פער מסוים שכרגע מתברר בין הגורמים המקצועיים".

סגן הצנזור רון קרניאלי טען מנגד כי הצו האחרון שהוציא הצנזור "הוצא כדין" והוסיף כי הוא נותן מענה שלא קיים בצו משנת 1988. לדבריו, בעוד הצו מסוף שנות השמונים הוא כוללני, הרי שהצו הנוכחי מתייחס לבעיה המרכזית שעמה מתמודדת הצנזורה במלחמה הנוכחית – פרסומים על מיקומי נפילות של טילים.

במהלך המערכה מול איראן התגלה למשרד התקשורת והמשרד לביטחון לאומי ואקום חוקתי לעניין אכיפת חוקי הצנזורה בכל הנוגע לכתבים זרים המשדרים מישראל. מתברר כי בעוד שהכתבים הישראלים מקפידים על חוק הצנזורה ונתונים לפיקוח של הרשות השניה, לא ברור מי אוכף את הוראות הצנזור שאוסרות על חשיפה של מיקומי נפילות טילים ושידור פרטים המאפשרים לאויב לטווח את ישראל בצורה מדויקת יותר.

דיווחים של אזרחים אחראיים גילו כי למרות שהצנזורה הצבאית אסרה זאת במפורש, גופי תקשורת זרים שידרו בימים האחרונים תיעודי נפילות של טילים איראניים. למעשה, נתפסו גופי שידור על גגות בניינים שדווחו לגורמי טרור, בין היתר לאיראן עצמה, על המיקומים המדויקים של הנפילות ואפילו נפילות על מתקנים רגישים במדינה. אלא שלאחר ששר התקשורת והשר לביטחון לאומי פרסמו שורת הנחיות שמחייבות גופי תקשורת זרים בקבלת אישור מוקדם מהצנזורה הצבאית, היועמ"שית גלי בהרב מיארה דרשה הסברים על התשתית החוקתית על ההגבלות המדוברות.

שר התקשורת הסביר בוועדה כיצד התגבש הצו שביקש לאכוף את הוראות הצנזורה על כלי התקשורת הזרים שמפרים את החוק: "התקיים דיון דחוף בנושא, שהשתתפו בו היועמ"שית של המשרד שלי, הצנזור, הפרקליטות ונציגי המשטרה. הדיון הסתיים ללא תוצאות, הם הכירו בעובדה שיש פער חוקי בדרך לאכוף את הוראות הצנזורה כלפי כתבים זרים, אך לא ידעו איך לפעול כנגדו. לאחר דיון נוסף הצנזור הוציא תקנות חדשות לפיהן בין אם מדובר בשידור שמיועד להיות בארץ או בחו"ל, בשל מיקומי נפילות, לרבות ברשתות החברתיות, חייב להגיש לבדיקה מוקדמת של הצנזורה לפני פרסומו". השר קרעי המשיך ופירט את השתלשלות העניינים, "מכוח הוראות הצנזור שוחחתי עם ניצן חן, ראש לשכת העיתונות הממשלתית שתיאם עם הצנזור את המנגנון לאכוף את זה, והמנגנון שתיאמנו הוא הקמת קבוצת ווטסאפ של עיתונאים זרים וכאשר מדובר במיקומי נפילות טילים - אם זה מקום שאין בו חשש לפגיעה בביטחון המדינה, יעבירו אישור באותה קבוצה לעיתונאים הזרים שאותה הם יציגו לנציגי האכיפה בשטח, שהם יכולים לתעד את אותו מיקום. אלא שבהמשך לזה קיבלנו מהייעוץ המשפטי לממשלה שאלות לפיהן מה הסמכות (לצו). ענינו שהסמכות הן התקנות שנחתמו של הצו לשעת חירום וכן חוק אל ג'זירה. משטרת ישראל משתמשת בסמכות שלה בהתאם לתקנות. המנגנון הקיים בשיתוף הצנזור הוא היעיל ביותר לשמירה על חופש העיתונות וחופש הביטוי יחד עם שמירה על ביטחון המדינה". 

חבר הכנסת נאור שירי ממפלגת יש עתיד אמר שלמעשה הניסיונות של המשרדים למנוע שידורים שפוגעים בביטחון המדינה אינם יעילים למרות מה שנעשה עד היום. "ישראל לא באמת מונעת מאלג'זירה לשדר. השידורים היום נעשים דרך צלחות לווין פרטיות והציר הזה עדיין פתוח לשידור פיראטי. הרציונאל של סגירת שידורים כבר לא רלוונטי. היום כל המידע עובר בסרטונים בפלאפון או בפליטות פה של קציני פיקוד העורף בשידור חי. עבודת הצנזור כפי שהיא נעשית היום גם היא מיושנת. סגירת ערוצי תקשורת זה פופוליסטי ולא באמת מסייע". ח"כ יואב סגלוביץ' שכיהן כסגן השר לביטחון הפנים וכן כיהן כמפקד אגף החקירות והמודיעין ביחידת להב 433 אמר כי כיום יש למשטרה סמכות חוקית לפעול, אלא ש"יש בעיה בהפעלה שלה. למפקד מחוז ת"א במשטרה ולמפכ"ל המשטרה יש בעיה בהפעלת הסמכויות שניתנו להם" .