המאזן שישראל מציגה בנוגע לתקיפות באיראן כולל את חיסולם של לפחות 14 מדענים, בתקיפה חסרת תקדים על המוחות שמאחורי תוכנית הגרעין של איראן. לדברי מומחים חיצוניים, התקיפה עשויה רק לעכב אותה, לא לעצור אותה לגמרי.
בריאיון לסוכנות הידיעות AP אמר שלשום (ב') שגריר ישראל בצרפת, יהושע זרקא, כי החיסולים יהפכו לכמעט בלתי אפשרית את האפשרות של איראן לבנות נשק גרעיני מתוך תשתית או חומר ששרדו כמעט שבועיים של תקיפות אוויריות ישראליות ופצצות חודרות בונקרים שהוטלו על ידי מפציצים חמקנים אמריקניים. "העובדה שכל הקבוצה נעלמה זורקת את התוכנית אחורה מספר לא מבוטל של שנים", אמר השגריר.
עוד הוסיף זרקא כי התקיפות הישראליות הרגו לפחות 14 פיזיקאים ומהנדסים גרעיניים — בכירי המדענים האיראנים ש"החזיקו הכול בראשם". לדבריו, הם נהרגו "לא מפני שידעו פיזיקה, אלא מפני שהיו מעורבים אישית במלחמה — ביצירה, בהרכבה ובייצור של נשק גרעיני".
הכי מעניין
עם זאת, מומחי גרעין טוענים כי לאיראן יש מדענים נוספים שיכולים למלא את מקומם. ממשלות אירופה טוענות כי כוח צבאי לבדו אינו יכול למחוק את הידע הגרעיני של איראן, ולכן הן מעדיפות פתרון דיפלומטי כדי להבטיח שליטה על תוכנית שלטון האיתולות.
מתקן מים כבדים בכור הגרעיני באראק, איראן | צילום: AP
"תקיפות לא יכולות להשמיד את הידע שאיראן רכשה במשך עשורים, ולא את שאיפת המשטר להשתמש בידע זה לבניית נשק גרעיני", טען שר החוץ של בריטניה, דייויד לאמי, בפני מחוקקים בבית הנבחרים.
לפי צה"ל, תשעה מהמדענים נהרגו בגל התקיפה הישראלי הראשון ב-13 ביוני. הם החזיקו בעשרות שנות ניסיון מצטבר בפיתוח נשק גרעיני וכללו מומחים לכימיה, להנדסת חומרים ולחומרי נפץ וכן פיזיקאים. היום דיווחה הטלוויזיה הממלכתית באיראן על מותו של מדען גרעין נוסף, מוחמד רזא סדיכי סאבר, בתקיפה ישראלית, לאחר ששרד את ההתקפה הקודמת, שבה נהרג בנו בן ה-17.
מומחים סבורים כי עשורים של עבודה איראנית על אנרגיה ונשק גרעיניים הקנו למדינה מאגר של ידע ומדענים שיוכלו להמשיך כל עבודה לקראת בניית ראשי קרב, שיוכלו להיות משוגרים על טילים בליסטיים איראניים.
"השרטוטים יישארו והדור הבא של הדוקטורנטים יוכל לפענח אותם", אמר מארק פיצפטריק, אנליסט במכון הבינלאומי ללימודים אסטרטגיים בלונדון ודיפלומט אמריקני לשעבר שהתמחה באי-הפצת נשק גרעיני. לטענתו, "הפצצת מתקנים גרעיניים או חיסול האנשים יעכבו זאת לתקופה מסוימת. לעשות את שניהם יעכב זאת עוד יותר, אבל זה יתחדש. יש להם מחליפים, אולי בדרגה נמוכה יותר שלא מומחים באותה מידה, אבל בסופו של דבר הם יבצעו את העבודה".
נשיא איראן מסעוד פזשקיאן (שני מימין) וראש ארגון האטום האיראני מוחמד אסלאמי (מימין) בעת ביקורם בתערוכת הישגים גרעיניים במהלך טקס לציון יום הטכנולוגיה האטומית של איראן בטהרן | צילום: EPA
מהירות חידוש העבודה הגרעינית תלויה גם בשאלה אם תקיפות ישראל וארה"ב השמידו את מלאי האורניום המועשר של איראן ואת הציוד הדרוש להפיכתו לחומר מסוכן דיו לשימוש פוטנציאלי בנשק.
"הגורם המרכזי הוא החומר. ברגע שיש לך את החומר, השאר ידוע למדי", אמר פבל פודוויג, אנליסט היושב בז'נבה ומתמחה בארסנל הגרעיני של רוסיה. לדבריו, חיסול המדענים נועד "להפחיד אנשים, כדי שלא יעבדו על תוכניות אלה. אז השאלות הן: היכן אתה עוצר? האם אתה מתחיל להרוג, נניח, סטודנטים שלומדים פיזיקה? זה מדרון חלקלק מאוד".
השגריר הישראלי הסכים באומרו: "אני באמת חושב שאנשים שיתבקשו להשתתף בתוכנית נשק גרעיני עתידית באיראן יחשבו פעמיים".
תקיפות קודמות על מדענים
ישראל חשודה זה זמן רב בחיסול מדענים גרעיניים איראנים, אך בעבר לא נטלה אחריות כפי שעשתה הפעם. בשנת 2020, האשימה איראן את ישראל בהריגתו של מדען הגרעין הבכיר שלה, מוחסן פח'ריזאדה, באמצעות מקלע שהופעל מרחוק. "זה עיכב את התוכנית, אבל עדיין יש להם תוכנית. אז זה לא עובד", אמרה האנליסטית לובה רינל, מצרפת, מהמכון למחקר אסטרטגי. "זה יותר סמלי מאשר אסטרטגי".
מבלי לקחת אחריות ישירה על חיסול פח'ריזאדה, אמר השגריר הישראלי כי "לאיראן כבר היה צריך להיות נשק גרעיני מזמן" אלמלא שורת עיכובים בתוכנית הגרעין שלה — שחלקם יוחסו על ידי איראן לפעולות של ישראל. "הם עדיין לא הגיעו לפצצה", אמר זרקא. "כל אחת מהתקלות האלה דחתה מעט את התוכנית".
תחום אפור מבחינה משפטית
המשפט ההומניטרי הבינלאומי אוסר הרג מכוון של אזרחים ולא לוחמים. עם זאת, משפטנים אומרים כי מגבלות אלה עשויות שלא לחול על מדענים גרעיניים אם הם היו חלק מהכוחות המזוינים של איראן או השתתפו ישירות בלחימה.
"עמדתי האישית: המדענים האלה עבדו עבור משטר סורר שקרא שוב ושוב להשמדת ישראל, וסייעו לו לפתח נשק שיאפשר לממש את האיום הזה. לכן, הם מטרות לגיטימיות", אמר סטיבן ר. דייוויד, פרופסור למדעי המדינה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס. הוא הוסיף כי מנהיגים נאצים גרמנים ויפנים שמילאו תפקידים במלחמת העולם השנייה "לא היו מהססים להרוג את המדענים שעבדו על פרויקט מנהטן", שהביא ליצירת הנשק הגרעיני הראשון בעולם.
לורי בלאנק, מומחית למשפט הומניטרי בבית הספר למשפטים של אמרי, אמרה כי עדיין מוקדם מדי לקבוע אם קמפיין החיסולים של ישראל היה חוקי. "כצופים מבחוץ, אין לנו את כל העובדות הרלוונטיות על תפקידם ופעילותם של המדענים או על המודיעין שברשות ישראל", אמרה ל-AP. "לכן, אי אפשר להסיק מסקנות חד-משמעיות".
השגריר זרקא עשה הבחנה בין מחקר גרעיני אזרחי לבין המדענים שישראל חיסלה. "זה דבר אחד ללמוד פיזיקה ולדעת בדיוק כיצד גרעין של אטום פועל ומהו אורניום", הוא הסביר. "אך להפוך אורניום לראשי קרב שמתאימים לטילים זה לא כל כך פשוט", הוא הוסיף. "לאנשים האלה היה הידע כיצד לעשות זאת, והם פיתחו את הידע הזה עוד יותר. זו הסיבה שהם חוסלו".