חוליות קומנדו, רקטות מדויקות, רחפני נפץ והפצצת פתע אווירית, בתוספת סייבר, מודיעין אנושי ולוחמה אלקטרונית – ישראל השתמשה במגוון אמצעים מיוחדים כדי להנחית על איראן מכת פתיחה מרסקת ושוברת מוסכמות. "אבן דרך בתולדות הלחימה במאה ה־21", מכנה אותה מייג'ור ג'ון ספנסר, בכיר לשעבר בצבא ארה"ב וחוקר לחימה אורבנית. "זו התקפה שהוגדרה סביב עיקרון אחד – לשתק את היכולת של האויב לפני שהוא מבין בכלל שהמלחמה החלה". הוצאת התוכניות לפועל באופן הזה, המסוכן כל כך, כשכל אחד מהשלבים עלול להתגלות ולשבש את המתקפה כולה, דרשה לדבריו לא רק פיתוח יכולות, אלא גם תבונה אסטרטגית ששילבה ביניהן, וכמובן תעוזה רבה – ואפילו חוצפה.
ספנסר עמד בראש המכון ללימודי לוחמה אורבנית בווסט־פוינט, האקדמיה הצבאית של ארה"ב, והצטרף לאחרונה כעמית למרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. מאז 7 באוקטובר הוא פרסם כמה ניתוחים של המלחמה, ביקר בעזה, וקבע שישראל פעלה יותר מכל צבא אחר אי פעם להימנע מפגיעה באזרחים שם. השבוע הוא אומר על מכת הפתיחה הישראלית באיראן, כי הלקח מאירועי השבוע האחרון הוא לא רק צבאי, הוא תפיסתי: "הדגמה רב־שכבתית של אמנות מבצעית מודרנית".

נדרשות תבונה אסטרטגית ולא מעט תעוזה. ספנסר | צילום: באדיבות המצולם
את השיתוק שאחז בהנהגה האיראנית בעקבות מכת הפתיחה מדמה ספנסר להתקף לב. ההצלחה המרשימה, הוא אומר, הושגה בעקבות השילוב בין טכנולוגיה "נמוכה" (רחפנים זולים) לטכנולוגיה "גבוהה" (לוויינים ומטוסים חמקנים), ששינה את כללי המשחק. "לוויינים אזרחיים וכמובן לוויינים צבאיים מתקדמים מנהלים מעקבים מדוקדקים אחרי כולם, וכשאתה מזיז משהו כולם רואים, ולכן החדירה של ישראל לאיראן היא לא פחות ממפעימה. בדרך כלל מכות פתיחה יכללו פגיעה ביכולת צבאית, אבל כאן נעשתה 'עריפת ראש'. זה דרש כמויות אדירות של מודיעין אנושי, לדעת איפה האנשים נמצאים. כולל תמרון לוחות זמנים של פגישות בכירים איראנים, והיכולת לפתות אותם להגיע למקום אחד.

יכולת בלתי נתפסת לתמרן לוחות זמנים של בכירים איראנים. כרזה המציגה את מפקד משמרות המהפכה שחוסל בידי ישראל | צילום: AFP
"אני לא יכול לחשוב על שום מכת פתיחה דומה מבחינת רמת המידע. אפילו במבצע מוקד, בפתיחת מלחמת ששת הימים, המתקפה כוונה לציוד צבאי, לא לבכירים ספציפיים. כאנליסט צבאי אני אומר שאין מה להשוות בין התקיפה באיראן ובין מכות פתיחה אחרות. מה שקרה כאן משנה הכול".
ספנסר מציין שזו הפעם השנייה בתוך חודש שלהק רחפנים אדיר גרם לפגיעה עמוקה ביכולותיו של אויב. "גם במבצע האוקראיני 'קורי עכביש', באמצעות משאיות ורחפנים פשוטים האוקראינים פגעו באופן אסטרטגי בחיל האוויר הרוסי. היכולת לעשות דברים כאלה תוך שימוש ברחפני 'לואו־טק' בעלות של כמה מאות דולרים בלבד שהמוסד הבריח לאיראן בחתיכות, משנה את התמונה. החשיבה האסטרטגית בנוגע ללוחמת רחפנים משתנה".
אם אתה מנסה להיכנס לראש של ההנהגה הצבאית האיראנית, מה קורה שם עכשיו?
"שרידות הממשל באמצעות דיכוי האוכלוסייה עומדת מעל תוכנית הגרעין ותוכנית הטילים הבליסטיים. על שלושת אלו ממונים משמרות המהפכה. אני מניח שלא פשוט לקבל שם עכשיו החלטות, תוך כדי מלחמה - לאחר שאיבדת ברגע שלושה עשורים של הנהגה, וכשהאנשים שממונים להחליף את המנהיגים חוששים לקחת על עצמם את התפקיד, ממש כמו אצל חיזבאללה, מפחד שישראל תהרוג גם אותם.
"ככל הנראה, האיראנים נאחזים בהערכה שישראל תתקשה מאוד לנטרל לחלוטין את תוכנית הגרעין, בין השאר בגלל המתקן בפורדו, שממוקם עמוק מתחת לאדמה. חלק מהתחשיב שלהם הוא שאפשר לבנות את הפרויקט מחדש, בתוך שנים או חודשים. אבל בעיניי חיסול מדעני הגרעין הוא בעל משמעות ממש כמו חיסול אתרי הגרעין".

ספנסר מציין את ההשקעה האדירה של האיראנים בכלי לחימה אחרים, מטילים קונבנציונליים ועד מחבלים ומרגלים שמופעלים בישראל. רבים מהאיומים הללו, הוא מזכיר, עדיין קיימים. "הם הקצו משאבים רבים ליכולת הבליסטית שלהם לתקוף את ישראל באמצעות משגרים ניידים - שכעת חלק גדול מהם הושמד. תוכנית הכטב"מים שלהם היא אדירה, ולמרבה הצער, בצל המלחמה באוקראינה היא התפתחה מאוד. הם רואים בכטב"מים זרוע נוספת של חיל האוויר, וציידו בהם גם את כוחות הפרוקסי שלהם באזור - החות'ים והמיליציות השיעיות בעיראק. כטב"ם נפץ במשקל 50 ק"ג יכול לגרום הרבה נזק. האיראנים גייסו גם הרבה משתפי פעולה בישראל, שרבים מהם נתפסו, אבל ההנחה היא שיש נוספים. בכל מקרה, אסור לזלזל באויב שלך".
מה לגבי האפשרות שאיראן תקבל סיוע צבאי ממדינות אחרות?
"איראן פנתה מיד לרוסיה בבקשת עזרה, והתשובה הייתה: 'אתם לבד'. לטראמפ ולפוטין הייתה השבוע שיחה של שעה, ואני מניח שהדברים עלו שם. שמענו את ההצהרות המצערות של פקיסטן, אבל אני לא רואה מדינה שנחלצת מיידית לסייע לאיראנים. הפגיעה במשק האנרגיה של איראן מעוררת דאגה גדולה בסין, אבל לא ברמה של מעורבות צבאית. הייתי שמח אם סין, רוסיה וארה"ב היו מכריזות שיש להפעיל לחץ דיפלומטי על איראן כדי שתוותר על תוכנית הגרעין".

ספנסר מביט בפיכחון רב בהישגיה של לוחמת הטילים האיראנית לעומת הישגיה של לחימת המטוסים הישראלית, ואומר שאין לישראל סיבה לקנא בכוחה הבליסטי של אויבתה. "הן מבחינת הלגיטימיות הבינלאומית והן מבחינת מערכת היכולות, אני לא חושב שישראל הייתה צריכה להשקיע בחיל טילים", הוא אומר, בהתחשב בכך שפגיעת הטילים מדויקת פחות, והם מאיימים יותר על אוכלוסייה אזרחית. אין לו ספק שצה"ל היה יכול להקים חיל טילים רב עוצמה: "מאז 7 באוקטובר ישראל למדה הרבה ואימצה הרבה יכולות, שחלקן נחשבו בלתי אפשריות, אבל לגיטימיות מדינית היא כלי שישראל זקוקה לו. כרגע אף אחד לא מפקפק בלגיטימיות של הפעולה באיראן. הטילים של איראן מכוונים לאוכלוסייה אזרחית, ואני בטוח שישראל תעשה התאמות בהגנה האווירית כדי להתמודד איתם".
איך כל זה ייגמר?
"תמיד צריך להיזהר בתרחישים, אבל אני חושב שזה ייגמר בקרוב - ישראל נתנה לזה חודשיים. באוקטובר חל מועד הסנאפבק, החזרת הסנקציות של מועצת הביטחון על איראן, ועד אז אני מניח שתהיה תמונה של מצב תוכנית הגרעין, ועד כמה ישראל הצליחה להסיג אותה לאחור. ייתכן גם שהעם האיראני יקום ויפיל את המשטר, וזו תהיה כמובן תוצאה נהדרת של המהלך, אבל זו לא המשימה של ישראל".
מה צבאות העולם ילמדו מהימים האחרונים?
"ישראל שינתה את אופן השימוש בכוח. היא הוכיחה שהיא מסוגלת למכת פתיחה שמשתקת מעצמה צבאית. לא היה קל להשיג זאת, ולא להרבה צבאות יש יכולת מודיעינית כמו של המוסד ואמ"ן, וגם לא התעוזה להסתכן כך. ישראל הוכיחה שזה אפשרי. זו לא רק שאלה של אילו מרכיבים יש לך, אלא איך אתה משלב אותם".
ולסיום, מילה לגבי המלחמה בעזה.
"אתם בעמדה טובה יותר עכשיו מאשר בכל שלב במלחמה. אני לא אוהב שאומרים 'הייתם יכולים לעשות זאת קודם', כי הלחץ הפוליטי והמצב האזורי לא אפשרו לעשות זאת קודם. אבל עכשיו, כשהסיוע מחולק תחת פיקוח, חמאס מאבד את השליטה הפוליטית".
לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il
