ארבע פגיעות ישירות נרשמו במטח הבוקר לישראל: אחת בבית החולים סורוקה בבאר שבע ועוד שלוש במרכז הארץ. למרבה המזל (והקשבת הציבור להנחיות פיקוד העורף), נרשם מספר די זניח של פצועים, שאנחנו מתפללים לרפואתם, ונזק גדול למבנים. זמן קצר לאחר מכן, מיהרו ראש הממשלה
בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ להצהיר כי "ישראל תגבה מחיר מהרודנים בטהרן", ושצה"ל "יגביר את עוצמת התקיפות".
זאת טעות. ישראל חייבת להימנע מלהגיב לירי האיראני הבוקר. אסור לה "להגביר" את הקצב, או "לגבות מחיר". זה בדיוק מה שהאיראנים רוצים שיקרה. הם רוצים שניפול למלכודת שמנסה להסיט את המוקד מאיום הגרעין והטילים הבליסטיים לעבר יצירת משוואות ותגובות, שבה המלחמה תיסוב סביב כמות הנפגעים וההרס. אם נגיע למחוזות האלה, האיראנים יצאו כשידם העליונה, כי העולם אוטומטית רואה אותנו כחזקים, ואותם כחלשים, בדיוק כמו מול הפלסטינים.
עד כה, ישראל פעלה נגד איראן בצורה מחושבת ומדויקת, תוך הסתמכות על
מודיעין מקיף שנאסף על ידי אמ"ן לאורך זמן. מטוסי חיל האוויר ממשיכים לפעול בשמי האזור, לצוד משגרים ויכולות נשק של האויב, תוך שמירה על יוזמה מבצעית. אבל לרוב באמת מדובר במטרות "סדורות", שנאספו ונאגרו לפני המבצע. ישראל היא זו שקובעת את הקצב ואת המטרות, ללא תלות
במטחי הטילים האיראניים ובאיכות הפגיעות שלהם. זו אסטרטגיה שמאפשרת לנו לשמור על יתרון מבצעי ולהתמקד בסיכול האיומים המרכזיים – הגרעין האיראני והטילים הבליסטיים שגובים חיים, יוצרים הרס רב ומשבשים את שגרת החיים פה.
הכי מעניין
הגישה של תגובה אוטומטית לכל ירי איראני משחקת לידי האויב. היא מזכירה את תפיסת 7 באוקטובר – שיפוט על פי נזק ונפגעים, במקום על פי המטרות האסטרטגיות שלנו, אלה שאנחנו מחויבים אליהם בדין. אנחנו תוקפים לפי התוכנית, לפי מה שמאיים עלינו, ולא כאיזה תגובה אמוציונלית. ממילא, כבר ברור שהאיראנים לא מכוונים רק לבסיסי צה"ל, אלא מנסים לפגוע
באזרחי ישראל באופן עיוור, אז אין לנו מה להיות מופתעים.
לתקוף את שורשי האיום. צילום לוויין של מתקן העשרת האורניום פורדו, מדרום לטהרן | צילום: AFP
האיראנים מעוניינים לשלוט בקצב הלחימה ולהפוך את הסכסוך לשיח של נזקים מיידיים, תוך הסטת תשומת הלב מהאיומים ארוכי הטווח שהם מפתחים. נפילה למשחק התגובות הזה תחליש את עמדתנו ותשחק את היתרון האסטרטגי שלנו. במקום זאת, עלינו להמשיך לפעול מתוך תפיסה של
מלחמת קיום ולתקוף את שורשי האיום האיראני. לא כי מערכות ההגנה שלנו "פספסו", אלא כי זו הדרך היחידה להבטיח את ביטחוננו.
אלה בדיוק הדברים שגורמים לנו לסטות מצדקת הדרך בלחימה ברצועת עזה. הפלסטינים מנסים ליצור משוואה של הרס ופגיעות, ולכן דורשים מהעולם
לעצור אותנו מלהמשיך ולחתור להשלמת היעדים אליהם התחייבנו ב-7 באוקטובר.
מול איראן אסור לנו למצמץ. ישראל חייבת להמשיך לפעול בחוכמה, בנחישות ובראייה ארוכת טווח. לא להיגרר, לא להגיב – אלא להכתיב.