דיווח: מלאי המיירטים של ישראל וארה"ב הולך ואוזל

חרף מאמץ מרשים ליירט את מתקפות הטילים הבליסטיים האיראניות מאז תחילת מבצע "עם כלביא" בשבוע שעבר, ישראל עלולה למצוא את עצמה מתמודדת עם אתגר הולך ומחריף: מחסור חמור במיירטים. בכיר אמריקני אמר הבוקר (ד') ל"וול-סטריט ג'ורנל" שמלאי הטילים המיירטים של ישראל, ובפרט טילי החץ החיוניים נגד טילים בליסטיים המשוגרים מאיראן ותימן, הולך ואוזל – וקיים חשש ממשי שהמלאי לא יוכל לעמוד לאורך זמן בקצב הירי האיראני.

לפי אותו גורם אמריקני, כמו גם אנליסטים צבאיים המצוטטים בדיווח, לאיראן ישנו כיום יתרון מספרי משמעותי: היא מחזיקה ביותר טילים בליסטיים ורקטות מכפי שיש לישראל ולארצות הברית מיירטים שמוכנים לשיגור גם יחד. לטענתם המשמעות ברורה: אף שכיום מיירטת ישראל כ-90 אחוזים מהטילים המשוגרים לכיוונה, בטווח הארוך מערכות ההגנה של ישראל עלולות שלא להספיק מול גל התקיפות המתמשך.

המערך ההגנתי הישראלי נשען על ארבע מערכות עיקריות: חץ 3, שנחשב ל"יהלום שבכתר" ונועד ליירט טילים בליסטיים ארוכי-טווח מחוץ לאטמוספירה, חץ 2 ליירוט טילים בגובה ובטווח בינוניים, קלע דוד המיועד לאיומים קשתיים יותר כמו טילים טקטיים, וכיפת ברזל – שמצטיינת ביירוט רקטות קצרות-טווח, אך אינה רלוונטית ברובה למתקפות ישירות מטהראן. יש גם את מערכת הלייזר "מגן אור", אך זו איננה פעילה לחלוטין עדיין, ולא ברור מה תפקידה בעימות הנוכחי.

מאז תחילת סבב הלחימה האחרון, מערכות ההגנה הישראליות – בתיאום הדוק עם מערכות אמריקניות, כמו ספינות יירוט בים התיכון – הצליחו לספק מענה לרוב מתקפות הטילים. ואולם, ככל שעימות הצללים בין ישראל לאיראן הופך לעימות ישיר ומתמשך, כך גוברת השחיקה גם במלאים של בעלת הברית האמריקנית. לדברי הגורם הבכיר, גם ארצות הברית משתמשת בכמויות גדולות של חימוש כדי להגן על ישראל, אבל השאלה איננה רק באיכות, אלא בכמות.

הדיווח של הוול-סטריט ג'ורנל עשוי להסביר את האסטרטגיה של צה"ל בתקיפות באיראן בימים האחרונים; לא להתמקד במצבורי טילים, אלא במשגרים. שכן, אם לאיראן לא תהיה די גישה למשגרים, שאלת כמות הטילים שעומדת לרשותה הופכת ללא רלוונטית. אם כן, חיל האוויר יוצר מעין צוואר בקבוק שעשוי לפתור את בעיית המחסור במיירטים, או לפחות להפוך אותה לבעיה לטווח ארוך יותר, עד אשר הפתרון יגיע לסיומו או שישראל תוכל לשים את ידיה על מיירטים נוספים.