"לא יכול לשבת כשחבריי נלחמים": סרן טל מובשוביץ ז"ל – הלב הגדול שנדם

בתוך המערכה מול איראן, עם חרדה ותקווה מעורבבות זו בזו, הגיעה הבשורה הקשה על נפילתו של סרן (מיל') טל מובשוביץ ז"ל, סגן מפקד פלוגה בגדוד ההנדסה 7086 של חטיבת גולני. טל, בן 28 ממודיעין, הותיר אחריו את אשתו אליענה, שני ילדיהם הללי ואמיתי, הוריו חווה ואסי וארבעת אחיו.

הלווייתו נערכה אתמול (17.6) בבית העלמין הצבאי במודיעין. מאות ליוו אותו בדרכו האחרונה, חלקם צועדים עם דגלי ישראל למרות האיום הביטחוני.

"ילד חייכן ויפה שלי", ספדה לו אמו חווה, "אנחנו עומדים בלב שבור אך בראש מורם. איך זה קרה לך ולנו? איך לא ראיתי את זה מגיע?".

אחותו לילך תיארה את טל כאיש של אור, תורה ואהבת חינם:
"כל מי שהיה לידו הרגיש מחובר אליו. הוא היה מהאנשים שאתה רק רואה – וישר אתה מחייך."

למרות שתפקידו הביטחוני פטר אותו מגיוס מילואים, טל לא היה יכול לעמוד מנגד. הוא נאבק כדי לחזור לשירות קרבי, מתוך תחושת שליחות.
"הוא רצה להיות בלחימה, רצה להחזיר את החטופים. מבחינתו מלחמה מחייבת נוכחות בשטח", סיפרה אחותו.

רעייתו אליענה משרתת בחיל האוויר. הם חיו יחד בבסיס נבטים, הורים צעירים לשני ילדים קטנים, ולמרות כל זאת – שניהם התמסרו לשירות המדינה.

הרב שמואל רוזנבלום, ראש הישיבה התיכונית במודיעין בה למד טל, מספר:
"הוא תמיד היה במרכז, אבל ניצל את הכריזמה לעשייה: הדרכה, חסד, נתינה. טל היה תלמיד מואר, תמיד עם חיוך, תמיד מתנדב ראשון."
לאחר לימודיו המשיך לישיבת ההסדר במעלות, התגייס להנדסה קרבית והמשיך לקצונה.
"כשפרצה המלחמה הוא לא היה מסוגל להישאר מאחור – והלך ראשון בטור."

דביר מימון, חברו מהישיבה ושותפו לחדר, נזכר באישיות יוצאת הדופן של טל:
"היינו שונים לגמרי – אני ביישן והוא הכוכב של השיעור. אבל הוא גרם לי להרגיש שייך. תמיד דאג לי, עודד, תמך. הוא המציא לי כינוי – 'נמר הכסף' – והפך אותו לבדיחה של כל הישיבה."

טל הוא החלל החמישי מישיבת ההסדר מעלות, וממשיך את שורת הלוחמים שלא ויתרו – גם כשלא נדרשו.
"זה היה טל. לוחם של אור. גם כשנפל – הנר שהוא הדליק, ימשיך לבעור בלבבות רבים."