מתיישב המרצה עונש מאסר הגיש בקשה לשחרור מוקדם, אך הופתע לגלות כי השב"כ מתנה את שחרור בכך שיקיים שיחה פרטית עם נציג שב"כ. המתיישב סירב ושחרורו בוטל. לאחר שוועדת השחרורים של הכלא אישרה את שחרורו המוקדם של המתיישב (ניכוי שליש), הוגשה עתירה על ההחלטה והיא נידונה מחדש. בשלב זה טענו נציגי השב"כ כי בידם מידע חדש על מסוכנותו של האסיר, ודרשו כי לפני השחרור תיערך פגישה בינו ובין רכז שב"כ.
המתיישב סירב לקיים את הפגישה בטענה כי מדובר בתנאי לא סביר שבא ממקום של השפלה וביזוי, והסביר כי "הגעתי למסקנה שאני מכיר מקרים כאלה, שהשב"כ עשו דברים כאלה (פגישות), והם לא היו מסכימים בסוף לשחרר אותי. אני לא חושב שמפגישה כזו היה יוצא משהו טוב". כאמור, לאחר שסרב לקיים שיחה עם רכז שב"כ בוטל שחרורו של המתיישב, והוא נשאר במאסר.
עורך הדין עדי קידר מארגון חוננו המייצג את המתיישב, תקף את התנהלות השב"כ. "ההתנהלות וההתעמרות של המחלקה היהודית בשב"כ חוצה גבולות. לא די בכך שהם חוקרים את האנשים בתנאים מזעזעים, וכפי שראינו פעמים רבות עוצרים אנשים לחינם וחוקרים אותם לחינם. הם מלווים את התיקים הפליליים ומשקיעים בזה כוח אדם ומשאבים רציניים, שיכלו להיות מנותבים לדברים חשובים יותר".
הכי מעניין
עו"ד קידר הסביר כי מדובר במתיישב אשר "לקח אחריות על המעשה שלו, ועדת השחרורים הורתה על שחרורו ושב"כ החליט לערער על ההחלטה. החזרנו את הדיון במאבק גדול לוועדת השחרורים, שרצתה שוב לשחררו והייתה תמימת דעים שצריך לשחררו. או אז שב"כ התנה את השחרור בשיחות וכל מיני דברים שאינם מקובלים בדמות סחיטה של ממש, כולל הוספת מידעים מודיעיניים לאדם שנמצא בכלא, לא יוצא לחופשות ואין לו טלפונים כמעט".
לדברי עו"ד קידר ניתן ללמוד מהתנהלות השב"כ על מטרותיו. "בשורה התחתונה אנחנו למדים מכך שפניו של השב"כ לא לשלום ולא לשיקום. הוא נמצא בסוג של מלחמה אמיתית עם הצעירים, עם נוער הגבעות, עם הנוער הציוני והחלוצי של מדינת ישראל - שגם כשהוא מועד וצריך לעזור לו ולהושיט יד, שב"כ מחליט להמשיך לנקום ולהתנקם בו על ההתנהלות החקירתית שלו. חבל מאוד שוועדה שמתכנסת עם גורמים מקצועיים מחליטה החלטה כזאת, ושירות הביטחון הכללי תוקע מסמרים בגלגלי השחרור".