במסגרת ביקורו של הנשיא דונלד טראמפ במדינות המפרץ, נסגרו עסקאות בהיקף מוערך של כשני טריליון דולרים. חלק נכבד מהן היו בתחום הבינה מלאכותית (AI), מה שמזמין את השאלה מדוע תחום זה בולט במיוחד במסעו הראשון של הנשיא מחוץ לארצות הברית.

כבר בספטמבר 2017 הכריז נשיא רוסיה ולדימיר פוטין כי "מי שיוביל ב-AI, ישלוט בעולם". אלו דברים מפיו של אדם שמבין דבר או שניים על שאיפות לשליטה עולמית. נכון, למדנו מאז שהנמר של פוטין בנוי ברובו מנייר, או מנשק איראני וחיילים צפון-קוראנים, אבל דבריו הנכוחים והנכונים ממשיכים להדהד בכל העולם.

בשנים האחרונות מתקיים מרוץ חימוש אדיר בתחום ה-AI בין המעצמות. לדוגמא, ביולי 2017 הודיעה מועצת המדינה של סין על היעדים לפיתוח AI. התוכנית חולקה לשלושה שלבים: להדביק את הפער הטכנולוגי העולמי עד 2020, להשיג פריצות דרך משמעותיות במחקר עד 2025 ולהפוך למרכז חדשנות עולמי בתחום זה עד 2030. מאז, הסינים עובדים על התוכנית במלוא המרץ והמשאבים. בהקשר זה צריך להבין את עסקאות המיליארדים של הנשיא טראמפ בתחום, שנחתמו בביקורו האחרון במדינות המפרץ.

ארצות הברית וסין מנהלות מלחמת טכנולוגיה "עקובה במיליארדים". מעבר למלחמת הסחר שכולם שמעו עליה, מתקיים כבר מספר שנים מאבק של מניעת טכנולוגיות מתקדמות בין המדינות. סין הרגילה (והרדימה) את כל העולם המערבי בייצור זול, כמעט של הכול, על אדמתה. ארצות הברית התעוררה (יש שיאמרו בבעתה) בתקופת ממשל טראמפ הקודם. מאז, הממשל האמריקני מונע ייצוא של טכנולוגיות מתקדמות לסין, ופועל נמרצות להעביר את יכולות הייצור של אלקטרוניקה מתקדמת מסין חזרה לארצות הברית או לבנות בריתה. מכיוון שלמדינות המפרץ יש הרבה מאוד כסף, טראמפ רוצה אותן בצד שלו, לא בצד של סין.

אבל על מה כל המהומה? בשנים האחרונות כולנו עדים להתפתחות מואצת בתחומי הבינה המלאכותית. רוב האנשים נחשפו ל-ChatGPT ודומיו, אבל תחום ה-AI רחב יותר לאין שיעור. כבר כיום ניכרת השפעה משמעותית שלו בנושאי לוחמה וביטחון ובאופן שבו מתנהלים עימותים בין מדינות. השפעה זאת מואצת לאחרונה ובהשקעות עתק.

להלן כמה דוגמאות, על קצה המזלג, לתחומים בהם AI משפיע על נושאי לוחמה וביטחון:

כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) ממלאים משימות של איסוף מודיעין ותקיפה זה מספר עשורים. פלטפורמות דומות קיימות גם בים וביבשה. אבל הרוב המוחלט של מכונות אלו נהוגות עדיין על ידי מפעיל אנושי מרחוק. התפיסה משתנה כעת לטובת שילוב של מכונות אוטונומיות (רובוטים) בשדה הקרב. רובוטים אלו יוכלו לבצע משימות מסוגים שונים ולהתאים את עצמם לנסיבות המשתנות בשטח, ללא צורך בנהיגה אנושית מרחוק.

ניתן לבנות גם נחילים אוטונומיים של הרבה רובוטים. נחילים אלו יוכלו להישלח לביצוע משימות לוחמה שונות. שוב, ללא צורך במעורבות של חיילים אנושיים. אפשרות זו עשויה להוביל לסיטואציה של לוחמה בין צבא רובוטי וצבא אנושי של האויב, או אף לקרבות רובוטיים מלאים. אם ראיתם כאלו בסרטים, תתכוננו לראות אותם בקרוב גם במהדורות החדשות. צבאות רבים בעולם מפתחים רובוטים לוחמים מסוגים שונים. יש עדויות לשימוש נרחב כזה כבר במלחמת רוסיה-אוקראינה.

בינה מלאכותית משמשת מספר עשורים גם לטובת איסוף ועיבוד מודיעין. לדוגמה, איסוף חזותי (ויזינט) ממצלמות על גבי כטב"מים. ברור שהתלות ב-AI לשיטות שונות לאיסוף מודיעין ילך ויגבר בשנים הבאות. אבל AI יכול לסייע גם בתהליך הערכה וקבלת החלטות בתחום המודיעין. נושא זה עדיין בתחילתו, אבל הוא מתפתח במהירות.

מעבר לממדי הלחימה הרגילים, אנו עדים לאחרונה גם ללחימה שמתנהלת בממד הסייבר. תקיפת סייבר עשויה לפגוע במערכות המחשוב של האויב, כמו גם בתשתיות קריטיות שלו. בהמשך לכניסה המסיבית של רובוטים לשדה הקרב, אנו צפויים לראות תקיפות סייבר על מערכות הנשק של האויב. תחום הסייבר משלב אף הוא יכולות של AI.

מאבק על דעת הקהל העולמית הוא ממד לחימה נוסף. עם התפתחות האינטרנט והרשתות החברתיות, אנו עדים להתגברות קמפיינים שמטרתם להשפיע על התודעה של קהל יעד מסוים. קמפיינים אלו נעזרים בהתפתחות המהירה של בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) לצורך זיוף של קטעי קול ווידאו (מכונה דיפ-פייק).

בעשורים האחרונים גם עולם הגנטיקה והביולוגיה עובר מהפכה. יכולות של הנדסה גנטית שהיו בעבר מנת חלקן של מעבדות משוכללות ועתירות ממון, הופכות להיות זולות ונגישות. בנוסף, מערכות AI הובילו לאחרונה לפריצות דרך במחקר ביולוגי. יכולות מחקר אלו חשובות לפיתוח תרופות חדשות, אבל עלולות לשמש גם לטובת תכנון ויצירה של נגיפים וחיידקים מהונדסים למטרות זדוניות. כלומר, ההתפתחות העצומה בהנדסה הגנטית, בשילוב עם מערכות AI, מקלות מאוד על תהליכים שעלולים להוביל ללוחמה ביולוגית.

אלו היו מספר דוגמאות בלבד. היכולות של יישומי AI לטובת לוחמה רחבות הרבה יותר. כאמור, "מי שיוביל ב-AI ישלוט בעולם".