המנהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) במשרד הביטחון הוביל עם חיל האוויר וחברת רפא"ל תהליך פיתוח מואץ של מערכות יירוט מבוססות לייזר, והמערכות הופעלו לראשונה במרחב הצפון במהלך המלחמה, ויירטו יותר מ־35 כטב"מים של חיזבאללה ששוגרו מלבנון, וזאת מתוך כאלף כטב"מים שיורטו בכלל הזירות. דבר ההישג הותר לפרסום השבוע.

פיתוח מערכות הלייזר זורז אחרי 7 באוקטובר. "כשהבנו שנכנסים למלחמה מורכבת ושלמערכת 'מגן אור' ייקח עוד זמן עד שתהיה מבצעית, כיוונו לדגמים טכנולוגיים־טקטיים קטנים יותר, כדי להביא פתרון מהיר", מסביר יותם, ראש ענף מערכות לייזר רב־עוצמה במפא"ת. "התעשייה וחיל האוויר 'התנפלו' על התחום כדי למצוא כמה שיותר פתרונות, והבאנו ברוך השם הצלחות טובות.

"המערכת הזאת מהירה, טקטית וניידת יותר, ומקילה על תהליכי התפעול. ככה גם הצלחנו להטמיע את אמצעי הלחימה בתוך צה"ל ולהכווין אותה למשימות הייעודיות שהיא טובה בהן. אנחנו מצליחים להגן על המדינה מפני הרבה איומים אוויריים בזכותה. לפעמים כדי לתת מענה מיידי אתה לא הולך על הפתרון ההנדסי המלא של מערכת שאתה רוצה שתהיה עשרות שנים בשטח. אתה מביא מהר את הפתרון הכי טוב שאפשר, ומפיק ממנו את המרב".

עד סוף השנה עתידה מערכת "מגן אור" להשתלב במערך ההגנה האווירית של צה"ל, אך גם מערכות הלייזר הקטנות יותר אמורות להישאר חלק משכבות ההגנה, בדומה לשימוש המקביל של כיפת ברזל וטילי החץ. "בהמשך נייצר באופן שיטתי מערכות טקטיות בטווחים קצרים ולכוחות מתמרנים, והן יהיו מסודרות יותר ממה שיש עכשיו", אומר יותם.  "בינתיים, כל עוד הן עובדות נשתמש בהן. נמשיך לתמוך בהגנה עם כל היכולות שיש לנו".

המערכת יכולה, לדבריו, לסייע גם ליחידות רגליות בשטח: "אפשר לעשות עם אבן הבניין הזאת המון דברים".

אתה זוכר את היירוט המבצעי הראשון שלה?

"עבדנו קשה כדי להביא את המערכת הראשונה בשבועות הראשונים של המלחמה, וסמוך לתחילתה כבר התחלנו ליירט. זה נתן לנו מוטיבציה להביא את היכולות המלאות בכמויות גדולות, כדי לתת עוד שכבת ביטחון מעבר למערכי ההגנה האווירית הרגילים של חיל האוויר. כשהוכחנו שזה כבר לא חלום ולא רק 'טכנולוגיה', שהבאנו מוצר אמיתי עם יכולות שגם חיילים 'פשוטים' יכולים להפעיל - קלטנו שאנחנו במקום הנכון. עכשיו כולם בטירוף כדי להביא את 'מגיני האור' הראשונים, ואחרי זה גם את המערכות הבאות, את הדורות הבאים".

בבית יודעים על מה אתה עובד?

"עד שזה פורסם בתקשורת, אף אחד לא הבין למה עבדתי קשה במלחמה הזאת. רק ניחשו. אבל בדיעבד שעות העבודה שלנו כנראה הצדיקו את עצמן. אחרי הפרסום המשפחה השוויצה, הייתה מאוד גאה בי. המשפחות הן חלק מהיכולת שלנו להביא ביטחון. בתקופת מלחמה עובדים מסביב לשעון ולא נמצאים בבית, אז לפחות עכשיו הם יודעים שהמאמצים וההקרבה הזאת באמת מביאים ביטחון למדינת ישראל".

זול מהמטרות

סרן במיל' ש' הקים את סוללת המילואים הראשונה שהפעילה את מערכת הלייזר ופיקד עליה. לאחרונה נקלטה הסוללה כחלק מהגדוד הטקטי. "היא תשלים מענה בעוד שכבות ומול סוגי מטרות מאתגרים יותר", אומר ש'. "יירוט בלייזר זול בהרבה מהמטרה המיורטת, וזה משנה את המשוואה. זה יכול להשפיע גם ברמה האסטרטגית. בנוסף, לא צריך כאן מערך לוגיסטי נרחב. זה משפיע על הניידות והמהירות שלנו.

"הקמת הסוללה הייתה החוויה החשובה בחיי. ב־7 באוקטובר כולם עשו כל מה שאפשר כדי לסייע, וגם אני. קיבלתי את ההזדמנות להקים את הסוללה ולבנות את הצוות הראשוני שילמד ויתאים את תורת הלחימה להגנה האווירית. הגיעו אנשים מכל מערך ההגנה האווירית, כולל כאלה ששירתו בעבר במערכות סטינגר, וולקן, צ'פרל וחץ, וכל אחד שילב את התובנות מהתחום שלו ויצרנו יחד מערכת שעובדת טוב. זו הייתה חוויה קשה, אבל לראות את פירות ההצלחה בסוללה הזאת - זאת חוויה שלא נשכח".

ש' לא יכול לחשוף מתי הקים את הסוללה, אך זה היה "מוקדם משחושבים. התחלנו את התהליך תוך כדי תנועה, ואנחנו במילואים כמעט רצופים מאז, הרבה יותר משנה. זה היה סיזיפי. הגדוד הטקטי יהיה בעתיד כוח חשוב במרחב האבטחה ובשביל הכוחות המתמרנים. הוא יכניס את המערכות האלה לעולם המתנייע, כדי לשפר את היכולת בכל השכבות. יש שכבה שצריך להגן בה על הכוחות שלנו, ואנחנו ניתן את המענה הכי טוב".

אסור לנו לפרסם מה עוד נמצא בשימושו של הגדוד הטקטי. מכיוון שמדובר ביכולות מתנייעות, שצריכות להגן על הכוחות בשטח – מותר להעריך שכנראה מדובר גם בשילוב של מערכת וולקן, שתשולב בכמה סוללות מבצעיות שיוכלו לנוע יחד עם הכוחות המתמרנים.

מוכנים 24/7

סרן ש' גייס לסוללה את אנשי המילואים "הכי טובים, שרצו לתרום, להישאר לאורך זמן, להקריב ולסכן את עצמם בשביל המשימה הזאת". יחד עם גורמים ברפא"ל, בהגנה האווירית ובחיל האוויר הם בנו תורת לחימה תוך כדי תנועה.

"התאמנו, שיפרנו ולמדנו את הדברים בצורה מיטבית", מספר ש'. "היו שינויים שבדרך כלל דרושות שנים להטמיע אותם. בזכות התושייה של כולנו הצלחנו ליישם הכול מהר מאוד".

לצד ההצלחה הוא גם נזכר בכישלונות. "היו אירועים קשים, טעויות וחוסר הצלחה, כי לצערי אנחנו לא יכולים להיות בכל מקום ובכל זמן. השמיכה קצרה. כואב לי על אירועים כאלה".

איך נראה היירוט הראשון של כטב"ם בצפון?

"עבדנו קשה על הסוואת המערכת, כדי שלא יזהו אותנו. אולי השאגה שלי אחרי היירוט הראשון קצת הרסה את זה. אתה רואה את המטרה מתפוצצת, ומבין שעשית משהו שאף אחד עוד לא עשה, שכל העבודה הקשה השתלמה. אחרי הקתרזיס הזה, הבנו שאנחנו צריכים להיות מוכנים למטרות הבאות. לפעמים היינו חוזרים הביתה בחיוך כשאסור לספר למה, כי שמרנו על הסוד".

חייליו של ש' הם לוחמים לכל דבר, ואף הפכו למטרות של הכטב"מים והרקטות שנורות מצפון. "סיכנו את החיים שלנו, ואנחנו יודעים שהסכנה ממשית וקיימת", הוא אומר. "קור הרוח, המקצועיות ותהליכי הלמידה השתפרו מאירוע לאירוע. אלה יכולות יוצאות דופן. שיפרנו את המערכת, ועכשיו הגדוד הטקטי הסדיר לקח את המשימה באופן מלא. בעתיד זה יהיה שילוב של גדודי הגנה טקטית וכוחות מילואים.

מאז הפסקת האש בצפון, העבודה פחתה. "חלק מהקושי בהגנה אווירית הוא הצורך להיות דרוך ומוכן כל הזמן, לא להיות שאננים. אנחנו מוכנים 24/7 בגלל זה".

יותם, איש מפא"ת, זוקף את ההישג הישראלי – המדינה הראשונה בעולם שמשלבת את הלייזר בהגנה מבצעית - ל"שיתוף פעולה מעולה בין חזון של מערכת הביטחון והתעשיות המובילות בעולם בתחום. כיפת ברזל היא גם דוגמה לזה. הצורך המבצעי הבהול מאלץ אותנו להיות מדויקים במה שדרוש, בהגדרת היעד ובניסיון למצוא בפתרונות. כשאתה מוכוון ליעד, אתה ממוקד יותר ומצליח להביא בסוף תוצרים".

מה הנשק העתידני הבא שתעבדו עליו?

"יש טכנולוגיות נוספות. יחידת המחקר והפיתוח חולשת על הרבה תחומים טכנולוגיים, גם בעולם הזה של נשק אנרגיה. אנחנו מסתכלים על כל מיני פתרונות נוספים".