שב"כ סיכל עשרות מתקפות איראניות נגד בכירים בישראל

שירות הביטחון הכללי ומערך הסייבר הלאומי מזהים בחודשים האחרונים עליה משמעותית בניסיונות מצד גורמים איראנים לבצע פישינג מול אזרחים ישראלים, רובם בכירים במגזר הציבורי, ביניהם בכירים במערכת הביטחון, גורמים במערכת הפוליטית, אנשי אקדמיה, אנשי תקשורת, עיתונאים ונוספים.

מטרתם של ניסיונות אלו הם השגת נגישות לדואר אלקטרוני המחשב והסמאטרפון של האישים הישראלים אותם מעוניינים לתקוף על מנת להשיג עליהם מידע אישי כמו כתובת מגורים, קשרים אישיים ומקומות בהם שוהים באופן קבוע. מידע זה עתיד לשמש, בין היתר, את הגורמים האיראנים לבצע פיגוע נגד אישים בישראל, באמצעות חוליות ישראליות שגייסו בארץ.

במסגרת פעילות השב"כ בוצעו מתחילת השנה 85 סיכולים לתקיפות סייבר שונות על מכשירים ומחשבים של אישים ישראלים. הפניות של הגורמים האיראנים מבוצעות בדרך כלל באמצעות וואטסאפ, טלגרם או דוא"ל, תוך בניית סיפור כיסוי ייעודי עבור כל נתקף, בהתאם לעולם התוכן שבו הוא עוסק, כך שהפנייה לא תעלה כחריגה.

השיטה: שיטות התקיפה משתנות, אך לרוב כוללות שליחת קישור מזויף לשיחת Google Meet בה נדרש הנתקף להכניס שם משתמש וסיסמא, אשר נגנבים על ידי התוקף. באמצעות מידע זה, מייצר היריב נגישות לחשבון ה-Google של הנתקף, מה שמאפשר לו גם נגישות לתכני תיבות הדוא"ל שלו (Gmail), נגישות לסיסמאות לשירותים אחרים, נגישות למיקומים של הנתקף, נגישות לתמונות שנשמרו בענן ומידע נוסף אודות הנתקף.

שיטות תקיפה נוספות בהן עושה התוקף האיראני שימוש, הן דרך אפליקציות שונות המתחזות לאפליקציות לגיטימיות, וכן תקיפה דרך הורדת קבצים למחשב לצורך קריאה או אישור כלשהו באמצעותו מותקנת רוגלה.

גורם בשב"כ אמר: "אנו רואים את המשך הניסיונות הבלתי פוסקים של גורמים עוינים במערכה שמנהלת איראן מול ישראל בניסיונות לפגע באישים. הציבור נדרש לגלות ערנות וזהירות, מדובר בתקיפות סייבר אשר יכולות להימנע טרם התרחשותם באמצעות מודעות, זהירות, חשדנות והתנהגות מונעת ונכונה ברשת, בדגש על הימנעות מלחיצה על קישורים לא מזוהים".