באל־ח'דר בבית־לחם סיימה שלשום חטיבת עציון מבצע נרחב לסיכול טרור, שבו הוחרמו 250 אלף שקלים שנחשדו כמשמשים תשתיות טרור, כמה חשודים נעצרו בחשד לירי, ואמצעי לחימה הוחרמו. "אנו עובדים מסביב לשעון בימים ובלילות כדי שמי שרוצה לפגוע בישראלים לא יצליח", מספר ד', מפקד גדוד המילואים במרחב ההרודיון שבמזרח גוש עציון, שהגדוד שלו סיים השבוע שבעים ימי מילואים בגזרה, "תפקידנו הוא לייצר ביטחון לכל מי שחי פה, וזו עבודה קשה. זה מצריך מאיתנו לא מעט יוזמה, כי אנחנו מאמינים שצריך לפגוש את האויב אצלו בבית ולא לחכות שיגיע אלינו". לדבריו, כאשר המחבלים מרגישים שהצבא פועל הם "לא יעזו להרים ראש".
המבצע נמשך 48 שעות, והתמקד בפגיעה ב"מפרי סדר" שמבקשים להזיק למתיישבים ובפעילי חמאס שמלבים את השטח, כמו למשל בעידוד ילדים ליידות אבנים בתמורה לכמה עשרות שקלים. "לנוכח הצטברות האירועים בכביש 60 התקבלה החלטה לצאת למבצע גדול", מסביר ד', "כוחות גדולים עבדו באל־ח'דר במשך שני לילות ברצף. קיבלנו עשרות יעדים, כולל מחבלים שפעלו בעבר והיום מקבלים על זה כסף. כדי למנוע את עידוד הטרור הזה נכנסנו להחרים את הכספים וכלי הרכב שהם קיבלו. במקביל קיימנו סריקות נרחבות אחר אמצעי לחימה. לא מצאנו מצבורים גדולים, אבל איתרנו לא מעט חומרים מפלילים שהובילו למעצר ולחקירה".
רוב אוגדת איו"ש מבוססת על כוחות מילואים, כולל חטיבת עציון. כשאתם עוזבים עכשיו את הגזרה, אתה יוצא בלב שקט?
הכי מעניין
"אני משוכנע שלמבצע תהיה השפעה חיובית, כי זה לא דבר של מה בכך שכוחות גדולים כל כך נכנסים לשכונה אחת בשני לילות ברצף, עם יעדים שונים. אבל התמונה רחבה יותר: סיכמנו את התקופה עם נציגי היישובים ורכזי הביטחון השוטף, וקיבלנו היזון חוזר חיובי על תחושת הביטחון שלהם בחודשיים האלה. מבחינתנו זה הכי חשוב. בשביל זה אנחנו פה, עזבנו את הבית, העבודה והילדים למשך חודשיים. חשוב לנו לשמוע שהשפענו על מי שחי פה.
"אני תושב שדרות שבעוטף עזה", מוסיף ד', "וחווינו את היום ההוא שהכול קרס בו. עד עכשיו אנחנו עסוקים בהכרעת חמאס ובהשבת החטופים הביתה. אני חושב שגם זה חלק גדול מהמוטיבציה במילואים. זה קשור לחשבון הנפש הכללי של כולנו. הצבא שלנו צריך להיות הכי חזק כדי לעמוד באתגרים. מי שצריך להרגיש נרדף הוא האויב, לא אנחנו".
צריך לעשות את זה יותר? או אולי בעוד שכונות?
"הצבא פועל לפי מודיעין ויוזם בהתאם להערכת המצב. החטיבה המרחבית עציון היא החטיבה הכי התקפית ביהודה ושומרון, ובכל לילה יש מספר רב של פעולות במקביל. בגדוד שלי עבדו מדי לילה, לפעמים בכמה מוקדים. אני חושב שחלק מהשגרה של הגנה על היישובים צריכה להיות שבכל לילה הצבא עסוק מאוד והאויב חי בתחושת רדיפה. המחבלים צריכים להרגיש שהצבא מחפש אותם, שיהיו בלחץ ולא יעזו להרים ראש. בעיניי זה עדיף מלהזניח את השטח, ואז להיכנס למבצע גדול. זו גישה מאתגרת, שדורשת חופש פעולה ליוזמה והתקפיות כל הזמן. חשוב לי שהתושבים ידעו שבכל לילה שהם ישנים יש מילואימניקים שעובדים קשה בכפרים".
איך מרגישים בגדוד אחרי חודשיים מחוץ לבית?
"אנשים מגיעים מתוך תחושת שליחות ובזכות הלכידות של היחידה. הם מגיעים בהבנה שאנחנו בשנים היסטוריות, ושכרגע נדרש מאיתנו לעשות הרבה יותר מבדרך כלל במילואים. האם יש קושי? בוודאי, אנשים מתגעגעים לילדים, ומתמודדים עם קשיים בעסקים ובבית, בני הזוג מתגעגעים. זה אתגר גדול, אבל אנשים עושים את העבודה בחיוך ובתחושת סיפוק, ושמחים להיות פה. המפקדים בגדוד הם האנשים הכי טובים במדינה, הם עוזבים הכול ושמים את החיים בהמתנה. הם עובדים קשה מאוד כדי להכיל את האתגרים של החיילים, לעמוד באמות המידה המקצועיות, בקושי ישנים בלילות, בקושי יוצאים הביתה".