"תוכנית 'מרכבות גדעון' לא תכריע את חמאס"

ח"כ עמית הלוי מהליכוד שילם השבוע מחיר פוליטי על עמדה ביטחונית עקרונית: סיעתו הדיחה אותו מוועדת החוץ והביטחון של הכנסת לאחר שהצביע נגד הארכת צווי גיוס המילואים, בשל התנגדותו לתוכנית המבצעית שמוביל צה"ל ברצועת עזה. "התוכנית לא מביאה להכרעה, צה"ל עדיין תקוע ב־6 באוקטובר ולא הפיק לקחים", הוא טוען בריאיון למקור ראשון.

הלוי נחשב לחבר כנסת לוחמני, הנאמן למפלגה ולמהלכיה אך גם חורג מהמשמעת הסיעתית כשהוא מזהה צורך – למשל כשהוא חושב שהאסטרטגיה הצבאית מביאה למוות מיותר של חיילים בעזה. "צריך שהתכלית המבצעית תהיה הכרעה", הוא מסביר, "אני לא מתכוון לכותרת בעיתון או להצהרה של שר הביטחון. הכוונה היא שכל המרכיבים יובילו לכניעה או חיסול של האויב באופן מלא, וכל דבר צריך להיות מוכוון לזה. לצערי, התכלית המבצעית המשתקפת מהתוכנית היא רק פגיעה בחמאס, ולא הכרעה".

הדרך להכרעה, לדבריו, עוברת בשליטה במשאבים, באוכלוסייה ובשטח. "מחמאס צריך לגבות מחיר באדמה", הוא אומר, "שייקחו את הגדר ביד־מרדכי, יזיזו אותה דרומה ויקימו שם יישובים. צריך לספח את הקרקע. גם את הפרימטר צריך להרחיק, ולתת שדות חקלאיים לכל הקיבוצים. התפללתי שתוכנית כזו תצא לפועל. עשרים חודשים חברי הוועדה ניסו לשנות את התוכנית להכרעה ולא רק לפגיעה. קיווינו מאוד שעם שר ביטחון חדש ורמטכ"ל חדש גם התוכנית תהיה חדשה ותעבור להכרעה. לצערי הרב זה לא קורה".

גם עכשיו?

"כן, כדי להכריע צריך שליטה מלאה. אין חצי שליטה או חצי ניצחון. אם אתה קורא את התוכנית, בסופה חמאס שולט - לא בכל השטח, אבל בשטחים מסוימים בעזה, באוכלוסייה שבהם ובמשאבים. כשאני שואל בוועדת החוץ והביטחון איך תתקיים חלוקת הסיוע, נראה כאילו אלה יהיו משלוחי מנות לחמאס".

הרמטכ"ל אומר שהפעם באמת הולכים להכריע את חמאס.

"אני בוחן את המציאות לפי התוכניות. ברור לי שיש כוונות טובות, אבל בתוכניות אין תכלית של הכרעה. אם אתם רוצים רק לפגוע בחמאס, תפגעו בו מבחוץ. למה להכניס את החיילים לרחובות ש'גאעיה ובית־חאנון? אם אתם רוצים להכריע את חמאס, תטילו מצור יעיל. למה צה"ל לא לוקח שטחים, מכתר אותם וצר עליהם? לא מטילים מצור על כל האוכלוסייה ברצועה כי הפרקליטה הצבאית הראשית היא הרמטכ"ל ושר הביטחון, היא נותנת הנחיות. אבל מדוע לא לכתר שטחים מסוימים ולצור עליהם, לפנות את האוכלוסייה דרך נקז, ורק אז להכניס את החיילים? באיזה עולם מכניסים חיילים לפני מצור יעיל?", שואל חבר הכנסת.

לדבריו, בכירי הצבא מתקשים להבין מהו ניצחון. "לשיח הצבאי שלנו חדרו מילים כמו 'מיטוט' ו'פירוק'", מוסיף הלוי, "כשאתה שואל את הפיקוד הבכיר מה זה ניצחון, יש כל מיני תשובות כמו 'ניצחון זה דבר סובייקטיבי'. זה מתסכל. המסקנה של המלחמה הזאת היא קודם כול תיקון מושגי היסוד במערכת הצבאית והביטחונית. כבר שלושים שנה יש פה תפיסות עולם שצריך לשנות. מאז 7 באוקטובר לא השתנה כלום בתפיסות הצה"ליות בשאלה מיהו האויב ואיך מנצחים אותו. אנחנו תקועים ב־6 באוקטובר".

ניסית לדבר עם שר הביטחון ישראל כ"ץ?

"הוא הציג את התוכנית בוועדה, ועלו טענות לגבי הסיוע שממשיך להגיע לחמאס. שאלתי את הקצינים אם נצטרך לתספק אותם, והם ענו: 'בוודאי. יש שם אוכלוסייה'. אני וחבריי בוועדה שאלנו שאלות, ובמקום לענות באופן ענייני השיבו לנו בצעקות.

"שר הביטחון אחראי על הביטחון. אם יש חבר כנסת ששואל למה התכלית המבצעית היא לא הכרעה, על השר לדרוש מהקצינים שיענו לו. אבל הוא הגיב רק בצעקות ובגידופים. לא ראוי ששר הביטחון ייצר מלחמות אישיות איתנו. אני לא מתרגש מזה. יש לי אחריות לוודא שצה"ל מביא תוכנית שמיישמת את החלטת הקבינט, ובכאב עצום אני אומר שזה לא המצב כרגע - הצהרות לחוד ותוכניות מבצעיות לחוד.

"המינימום הוא שאם חבר כנסת שואל שאלות, יענו לו ולא יכריחו אותו להצביע כשהוא לא מקבל תשובות. כבר עשרים חודשים אני אומר שהתוכנית הזאת נפסדת, שהיא גובה מאיתנו מחירים עצומים ולא מובילה לתכלית - ואז מביאים תוכנית חדשה עם אותן הבעיות. אז אני צריך להצביע לגייס מילואים?".

אתה מאשים את הפצ"רית וקציני צה"ל, אבל ראש הממשלה ושר הביטחון מהמפלגה שלך מנהלים את הקבינט והמלחמה.

"יש אחריות מקצועית ישירה ויש אחריות מיניסטריאלית כללית. האחריות המקצועית היא מדרגי המקצוע, שעוסקים חמישים שנה בצבא וביטחון, והיה ראוי לצפות שייתנו לנו את התוכנית הכי יעילה - בפרט אחרי עשרים חודשים של כישלון. אני רואה דו"חות מודיעין. חמאס חידש את כוחו בכל הממדים למעט הרקטות, וזה לא ייאמן. צריך לעקור את זה מהשורש, ולצאת מתזת כיסוח הדשא של הצבא. לכן אני אומר שהאחריות הישירה היא קודם כול של אנשי המקצוע.

"אבל כן, ראש הממשלה ושרי הקבינט צריכים לדרוש מהצבא תוכנית שמובילה להכרעה ולרדת לפרטיה. זה סוג אחריות שונה. אם משהו לא קורה תוך כמה חודשים, הקבינט צריך לדרוש אותו. את השאלות שאני שואל שר הביטחון היה צריך לשאול בעצמו, במקום לצעוק עליי ולקלל אותי, להשוות אותי ליאיר גולן, שזאת באמת התחתית של התחתית.

"כ"ץ היה צריך לשאול למה ארבעה חיילים נהרגים בין ציר מורג לציר פילדלפי, בשטח מכותר. למה להכניס חיילים בית אחרי בית? כי הפצ"רית מחייבת אותך? תפוצצו את מקורות הדלק והמים בין הצירים, ותחכו בחוץ כמה שבועות עד שהמחבלים ייכנעו ויצאו כמו עכברים מהמחילות. אני רואה תוכנית שלא מובילה לניצחון מוחלט, ואני חושב שניצחון מוחלט הוא אפשרי והוא חובה".

מה שאתה מבין ראש הממשלה ושר הביטחון לא מבינים?

"אני לא יודע לענות על השאלה הזאת. אני יודע מה מונח לפניי ומכיר את הקולות מהשטח. קצין בכיר אמר לי השבוע: ראיתי את התוכנית ובכיתי. אנשים מוכנים למסור את הנפש כדי לנצח, אבל לא בשביל עוד סבב או תמרון. אנשים רוצים להוביל לשינוי בשטח, והתוכנית הזו היא לא הדרך".

אחרי שהודחת מהוועדה, יש לך עוד דרך להשמיע את קולך: לא להצביע עם הקואליציה במליאת הכנסת.

"אני בוחן כל כלי שיועיל לעניין עצמו, כמו שאני מצפה מקציני צה"ל לבחון כל כלי במלחמה שיוביל לניצחון. זה השיקול היחיד שלי. להרים את ידי בעד תוכנית שלא יושמו בה הלקחים אחרי עשרים חודשים של מאות הרוגים ואלפי פצועים – את זה לא אעשה. אבל אני חושב שזה יהיה אסון אם נלך לבחירות בזמן מלחמה, ולכן צריך שהקואליציה תשמור על מעמדה".

הלוי סבור שחוק הגיוס צריך להיות שוויוני, כך שהעיצומים לא יופנו רק לציבור החרדי. "מי ששירת יקבל יותר ומי שלא יקבל פחות - אבל לא רק בקרב החרדים. זה חוק רק לחרדים? באופן כללי, ברמת הנורמות צריך שלימוד התורה יהיה ערך לאומי. ברור ששירות בצבא הוא המצווה הכי גדולה, אבל ההשתמטות היא לא מסיבות כלכליות אלא נמשכת שנים רבות, ולכן צריך לחוקק חוק שמתכתב עם המציאות. מי שמנסה להערים קשיים על יצירת דינמיקה נכונה בציבור החרדי, מנסה לגייס את החרדים להפלת הממשלה. הוא לא מבקש לגייס חרדים לצבא".