החל מה-1 במאי 2025, נכנס לתוקף תיקון לחוק הביטוח הלאומי שמשנה את אופן חישוב תגמולי המילואים למשרתי מילואים בתקופת חירום, במיוחד עבור אלה שנקראו לשירות נוסף לפני שעברו 90 יום מהשירות הקודם. החוק רלוונטי עבור תקופות מילואים שהתחילו אחרי כניסתו לתוקף ב-1 במאי. אם תקופת המילואים הנוכחית שלכם התחילה לפני כן, התגמול לא יושפע וייקבע לפי החוק הקודם גם אם היא נמשכת כעת, אחרי עדכון החוק.
התיקון נועד לתקן עיוותים בחישוב התגמולים, והוא צפוי להשפיע בצורה שונה על משרתי מילואים שונים. מה היה קודם, מה השתנה, ומי ירוויח או ייפגע מהחוק החדש?
החוק הישן: חישוב פשוט, אך בעייתי
אז איך חישבו תגמולי מילואים לפני ה-1 במאי? התגמול למשרתי מילואים בתקופת חירום, כולל מי שנקרא לשירות נוסף לפני שעברו 90 יום מהשירות הקודם, חושב לפי ההכנסה הממוצעת בשלושת החודשים לפני השירות הנוכחי. על פי החוק הקודם, אם לא עברו 60 ימים בין תקופות המילואים, התגמול לקח בחשבון את הגבוהה מבין ההכנסות, כך שתיאורטית היה אפשר לגרור תגמול גבוה במשך שנים – גם אם יש ירידה בשכר בעבודה.
הכי מעניין
הבעיה הייתה שבמקרים שבהם ההכנסה כללה תגמולי מילואים קודמים, התגמול היה גבוה מדי כי הוא התבסס על הכנסה "מנופחת". לא מעט משרתי מילואים זיהו את המצב בחוק הקודם, ניצלו זאת ועשו משמרות רבות בתפקידים שמאפשרים לשלב עבודה ומילואים, וכך הגדילו את התגמולים שלהם לאורך הזמן. עבור מי שהשכר שלו ירד, בחוק החדש יש לו עד 90 ימי 'סליחות' שיכולים לעבור בין תקופות המילואים בלי שהגמול ייפגע, בעוד בחוק הקודם היו לו 60 ימים כאלה.
לדוגמה, אם דוד, חייל במילואים, הרוויח 15,000 שקלים בחודש בשלושת החודשים האחרונים (כולל תגמולי מילואים), התגמול שלו התבסס על 15,000 שקלים.
החוק החדש: השוואה לתקופה קודמת
החוק החדש, שנכנס לתוקף לפני שבוע, בתחילת חודש מאי, משנה את שיטת החישוב כדי ליצור תגמול הוגן יותר. כעת, התגמול מחושב בשני שלבים. השלב הראשון: בדיקת הכנסות בשתי תקופות: התקופה הנוכחית – כמה המשרת הרוויח בממוצע ב-3 החודשים לפני השירות הנוכחי; והתקופה הקודמת – כמה המשרת הרוויח בממוצע ב-3 חודשים רצופים בלי ימי מילואים, לפני שירות מילואים קודם. אם אין תקופה כזו, לוקחים את ההכנסה מיולי-ספטמבר 2023 (לפני המלחמה).
בשלב השני משווים ומחליטים: אם ההכנסה הנוכחית גבוהה ב-20 אחוזים או יותר מהקודמת, אז התגמול יהיה ההכנסה הקודמת ועוד תוספת של עד 20 אחוזים. לדוגמה: אם דוד הרוויח 15,000 שקלים בחודש בתקופה הנוכחית ו-10,000 שקלים בתקופה הקודמת. התגמול שלו יהיה: 10,000 שקלים + 2,000 שקלים (20 אחוזים) = 12,000 שקלים.
אם ההכנסה הנוכחית נמוכה מהקודמת, התגמול יהיה לפי ההכנסה הקודמת (הגבוהה יותר). לדוגמה: אם דוד הרוויח 8,000 שקלים בתקופה הנוכחית אבל 10,000 שקלים בתקופה הקודמת, התגמול יהיה 10,000 שקלים.
אם ההכנסה הנוכחית גבוהה בגלל עבודה ולא בגלל תגמולי מילואים, המעסיק יכול לבקש מביטוח לאומי את ההפרש.

מילואימניקים | צילום: גילעד גולדברג
הסיבות לחקיקה והמטרה
התיקון לחוק נבע מתלונות רבות של משרתי מילואים ומעסיקים במהלך תקופת החירום שהחלה באוקטובר 2023. משרתי מילואים רבים נקראו לשירותים חוזרים בתדירות גבוהה, מה שהוביל לעיוותים בחישוב התגמולים. מטרת החוק היא להבטיח שתגמולי מילואים לא יחושבו על בסיס הכנסה שכוללת תגמולים קודמים, וכך למנוע "אפקט כדור שלג" שבו התגמול גדל באופן לא פרופורציונלי שוב ושוב.
התיקון החדש מגן על משרתי מילואים עם הכנסה נמוכה – ומבטיח שמי שהכנסתו ירדה לאחרונה לא יקבל תגמול נמוך מדי, אלא יזכה לתגמול שמשקף את הכנסתו הרגילה. מטרה נוספת היא יצירת שיטה שתשקף בצורה מדויקת יותר את ההכנסה הרגילה של המשרת, תוך התחשבות במציאות של שירותי מילואים תכופים בתקופת חירום.
אז מי ירוויח מהחוק?
משרתי מילואים שהכנסתם ירדה: מי שהכנסתם ב-3 החודשים האחרונים נמוכה מהכנסתם בתקופה קודמת, למשל בגלל אובדן עבודה או צמצום משרה - יקבלו תגמול גבוה יותר, שמבוסס על ההכנסה הקודמת הגבוהה. לדוגמה: אם דוד הרוויח 10,000 שקלים בעבר אבל רק 7,000 שקלים עכשיו, התגמול שלו יהיה 10,000 שקלים.
מי ייפגע מהחוק החדש?
משרתי מילואים שקיבלו תגמולי מילואים גבוהים בתקופה הנוכחית: מי שהכנסתו ב-3 החודשים האחרונים כללה תגמולי מילואים, עלול לקבל תגמול נמוך יותר, שכן התגמול יחושב לפי הכנסה קודמת (ללא תגמולים) בתוספת עד 20 אחוזים בלבד. ההנחה היא שמספר משרתי המילואים במקומות המשלבים מילואים ועבודה יקטן בצורה משמעותית.
משרתי מילואים עם עלייה חדה בהכנסה מעבודה: מי שהכנסתם עלתה ביותר מ-20 אחוזים בגלל עבודה (ולא תגמולים), עלולים לקבל תגמול נמוך מהשכר האמיתי שלהם, אלא אם יגישו תביעה להפרש – מה שדורש מאמץ בירוקרטי.
מעסיקים שלא מודעים לאפשרות התביעה: מעסיקים שלא יגישו בקשה לקבלת הפרשי שכר, עלולים לשאת בעלויות גבוהות יותר עבור עובדים שקיבלו העלאות שכר. החוק הקודם היה "שקוף" למעסיקים, המדינה העבירה להם יותר כסף וההפרש מהשכר הרגיל הועבר ישירות לעובד. עכשיו הם יצטרכו במקרים מסוימים לשלם מכיסם למילואימניק את השכר הגבוה החדש שלו, ואז לחכות לקבל החזרים מביטוח לאומי, כשלפי מה שהוגדר בוועדה בכנסת, זה תהליך שיכול להימשך שלושה חודשים.