את הפגישה עם עומרי פרי, מנהל קהילת יד־מרדכי ומפקד כיתת הכוננות של הקיבוץ, קבענו באתר "שחזור הקרב" בחלקו הדרומי של הקיבוץ. בחודש מאי 1948 לחמו כאן בגבורה חברי הקיבוץ הצעיר בסיוע לוחמי פלמ"ח, בקרב קשה מול המצרים. במשך שישה ימים הם הצליחו לעכב את הצבא המצרי מלנוע לכיוון תל־אביב. רק לאחר שהלוחמים נותרו ללא תחמושת ונשק ראוי וספגו אבדות כבדות, הוחלט על נטישת הקיבוץ. בקרב ההוא נפלו 26 לוחמים ולוחמות, חברי הקיבוץ והפלמ"ח, ו־35 נפצעו.

אחד הלוחמים שנפצעו באותו קרב היה זליג פרובסט, ממייסדי הקיבוץ. 75 שנה לאחר מכן, נכדו עומרי פרי בלם עם חבריו לכיתת הכוננות ועם כוחות ימ"מ ומג"ב את כניסתם של עשרות מחבלי חמאס למרכז הארץ. מחצית מחברי כיתת הכוננות של יד־מרדכי כיום, הם צאצאיהם של חברי הקיבוץ שלחמו כאן בתש"ח. הם והחיילים שהגיעו להגן על הקיבוץ לחמו בעמדות ובשוחות משנת 1948, לצד דמויות מתכת המדמות את לוחמי תש"ח.

בשבעה באוקטובר היו אמורים חברי יד־מרדכי לקיים טריאתלון חגיגי לציון שמונים שנה לעליית הקיבוץ לנגב. בשעה 6:35, אחרי שהתעורר מרצף אזעקות, שלח פרי מהממ"ד שבביתו הודעת ביטול למארגן הטריאתלון. חמש דקות לאחר מכן התקשר אליו רבש"ץ הקיבוץ, דיווח לו על טרקטורונים מעופפים שנוחתים ביישוב הסמוך נתיב־העשרה, וביקש ממנו להקפיץ את כיתת הכוננות. חברי הכיתה מיהרו להתפזר עם נשקים בעמדות מסביב לקיבוץ. שניים מהם התייצבו בגבעת הקרב של 1948 כדי לתצפת על דרום הקיבוץ.

דקות לאחר מכן נשמעו קולות ירי ופיצוצים מכיוון כביש 4 המוביל אל הקיבוץ. חלק מחברי כיתת הכוננות, בפיקודו של הרבש"ץ, יצאו לכביש ונתקלו שם ב־16 מחבלים על אופנועים. למרבה המזל הגיעו למקום גם כוח של מג"ב וכוח של ימ"מ בפיקודו של רב־פקד ארנון זמורה. בקרב שהתפתח סמוך לכניסה לקיבוץ, הצליחו הכוחות לחסל 13 מתוך 16 המחבלים ולמנוע מהם להמשיך צפונה. שלושה מחבלים הצליחו בינתיים להימלט.

בשעה תשע דווח על טנדר עם מחבלים באזור הפרדס שמדרום לקיבוץ. חברי כיתת הכוננות והכוח של ימ"מ הגיעו למקום ומצאו שם שני טנדרים עם עשרים מחבלים והרבה תחמושת. בקרב שהתפתח חוסלו כל המחבלים. כשעה לאחר מכן, כשכוח של ימ"ס החליף את כוח ימ"מ במקום, התגלו שלושת המחבלים שהגיעו עם האופנועים בכוח הראשון וחוסלו גם הם. במפות שנמצאו בטנדרים של המחבלים התברר שתוכניתם הייתה להגיע צפונה לצומת סילבר, לצומת פלוגות ומשם לבסיס תל־נוף. 75 שנה לאחר שחברי יד־מרדכי והפלמ"ח בלמו את הצבא המצרי בדרכו צפונה, הצליחו נכדיהם יחד עם הימ"מ לחסל 36 מחבלים בדרכם למרכז הארץ.

הקרבות סביב יד־מרדכי לא תמו. בשעה 12 הגיע כוח של צנחנים לחלץ קבוצת רצים משדרות שהסתתרו שם משעות הבוקר. שישה מחבלים שהתחבאו בשיחים פתחו לעברם באש והרגו שניים מהחיילים ושניים מהרצים, עד שחוסלו. "המחבלים הללו היו אמורים להיכנס לקיבוץ", אומר פרי, "אבל הלחימה האינטנסיבית בבוקר גרמה להם להמתין".

משעות הצהריים החל פרי לנהל את פינוי החברים מהקיבוץ. גם המהלך הזה לא היה תקדימי בתולדות יד־מרדכי; בתש"ח פונה הקיבוץ מחבריו למשך חצי שנה. "יש ותיקים בקיבוץ שפונו כילדים ב־1948 וסירבו להתפנות שוב. נדרשו לנו יומיים לשכנע אותם שלא מדובר באירוע קל ושעליהם להתפנות".

שבוע לאחר שבעה באוקטובר נפלו בשטח הקיבוץ שבעה טילים שנורו מעזה. טיל אחד פגע בגג מוזיאון "יד מרדכי משואה לתקומה", וחדר לתוך הבונקר המשוחזר של מרדכי אנילביץ', מפקד גטו ורשה, שעל שמו נקרא הקיבוץ. טיל אחר נפל בגבעת הקרב. חיילי נצח־יהודה ששמרו במקום ניצלו מהטילים של 2023 בזכות תעלות הקרב של 1948.

משמעות סימבולית

פרי, 39, אב לשלושה, מנהל את קהילת יד־מרדכי במשך שש שנים, ובחצי השנה האחרונה מכהן גם כסגן ראש מועצת חוף אשקלון. הוא נולד וגדל ביד־מרדכי, הוריו עזבו את הקיבוץ באמצע שנות התשעים, אך כבר בכיתה י' הוא החליט שיחזור ויקים את ביתו בקיבוץ שהקימו סבו וסבתו. "אשתי מפתח־תקווה, אבל אחרי חצי שנה כאן היא החליטה שזה מקומה. אחד הדברים שהיו לי קשים בשבעה באוקטובר, היה החשש שהיא תרצה לחזור לפתח־תקווה. לי לא מתאים לגור שם...".

כ־930 מתוך 950 חברי יד־מרדכי כבר שבו לקיבוץ. רובם חזרו לבתיהם כבר במרץ שנה שעברה, והשאר שבו בחודש אוגוסט האחרון. "גדלנו על הנרטיב של יד־מרדכי, ומדהים שההיסטוריה חוזרת על עצמה. באחד הדיונים שקיימנו על תהליך חזרת המשפחות לקיבוץ, אחת האימהות שנולדה כאן קמה ואמרה: יד־מרדכי הוא לא זיקים וכרמיה, יש לו משמעות סימבולית גדולה".

כמנהל הקהילה, פרי איננו מסתפק בחזרת התושבים אלא מביט קדימה. בעוד שבועיים תתקיים בקיבוץ הצבעה על קליטתן של חמישים משפחות נוספות שעומדות לבנות את ביתן בשכונה חדשה של הקיבוץ, שתתחיל להיבנות בינואר הבא. "כחלק מתהליך התקומה קיימנו כנס נקלטים כבר בדצמבר 2023, כשעוד היינו מפונים. לפני שבעה באוקטובר, המעוניינים להיקלט דיברו על רצון ביישוב ירוק עם הטבות מס; אחרי שבעה באוקטובר הם מדברים על קהילה חזקה ועל ציונות. מחמם את הלב לשמוע אותם, וזה חשוב לנו להמשך קיומה של הקהילה".

לצד הבנייה החדשה, ביד־מרדכי מתכנננים גם להקים בית לחיילים בודדים, שייקרא "בית ארנון" וינציח את ארנון זמורה שהגן על הקיבוץ בשבעה באוקטובר, ונפל במהלך חילוץ חטופים מעזה תשעה חודשים לאחר מכן, במבצע שנקרא על שמו. בית ארנון עתיד לקום בסמוך ל"בתי גרשון", בתי הילדים של הקיבוץ המנציחים את שמו של גרשון דובינביום, מפקד הפלמ"ח שפיקד על הקרבות בקיבוץ בתש"ח ונפל חודשים ספורים לאחר מכן בקרבות. את חיילי הצנחנים והרצים שנהרגו בסמוך לקיבוץ בשבעה באוקטובר בחרו חברי הקיבוץ להנציח בינתיים בטריאתלון שהתקיים שנה לאחר מכן. "חשוב לנו לא רק להמשיך לחיות כאן, אלא גם לזכור ולתת מקום לאנשים שלחמו כאן".