הורשע בניסיון לאיים על בן גביר - וזוכה מהאיומים על ראש הלשכה

בית משפט השלום בראשל"צ זיכה היום (שלישי) את מאיר וייגמן מעבירת איומים כלפי ראש לשכתו של השר איתמר בן גביר, והרשיע אותו בעבירה של ניסיון איומים כלפי השר עצמו.

כתב האישום המתוקן ייחס לוייגמן עבירות של איומים וניסיון איומים לפי חוק העונשין, בעקבות ארבעה פרסומים שהעלה בחשבון הפייסבוק שלו במהלך שנת 2022. בין היתר כתב הנאשם: "בן גביר רצוי מאוד שתיזהר כפשיסט משיחי כמוך בסכנה שב בבית ותשתוק....חבל שיקרא משהו לא טוב .." וכן "איש כמו בן גביר אסור שיצא מביתו כי אם יצא ידע טוב טוב שהוא מיועד לסוף לא טוב".

הנאשם הודה בכתיבת הפרסומים אך טען כי מדובר בביטויים פוליטיים שפורסמו מתוך סערת רגשות קיצונית וטראומה אישית, כתגובה לראיון ברדיו שבו שמע את בן גביר אומר כי יגרש אזרחים ברכבות. פרקליטתו, עו"ד נועם גוטמן, טענה כי חלה "חובת הכלה משפטית וציבורית מוגברת" כלפי ביטויים תגובתיים המופנים לנבחרי ציבור, וכי האדם הסביר היה מפרש אותם כמחאה חריפה ולא כאיום פלילי.

השופט אבי וסטרמן דחה מכל וכל את גרסת הנאשם וקבע כי מדובר בהסברים מאולצים. בהכרעת הדין נקבע כי על פי מבחן אובייקטיבי, המלל מהווה דברי איום ברורים ומפורשים בפגיעה, אשר מוציאים את הביטויים מתחולת ההגנה של חופש הביטוי. מתן הגנה לאיומים מסוג זה על אישי ציבור עלול לייצר "אפקט מצנן" על פעילותם. מאחר שהנאשם העיד בעצמו כי רצה שבן גביר ייחשף לאמירות כדי לגרום לו "לעצור" ולשנות את התנהלותו, נקבע כי התקיים היסוד הנפשי והוא הורשע בעבירת ניסיון איומים, שכן לא הוכח שבן גביר עצמו נחשף לפוסטים.

המאשימה, שיוצגה על ידי עו"ד ספיר לנקרי, ביקשה להרשיע את וייגמן בעבירת איומים כלפי ראש לשכתו של השר, נילי קדוש. קדוש נחשפה לפרסומים במסגרת תפקידה, העידה כי נחרדה מהם ואף "פחדה לישון", ודאגה להעבירם באופן מיידי ללשכת קצין הכנסת ומשם למשטרה. השופט וסטרמן החליט לזכות את הנאשם מעבירה זו, תוך שהוא מצביע על כך שוייגמן כיוון את דבריו לבן גביר בלבד. הוא לא הפנה כל איום כלפי קדוש, לא איים עליה ישירות, וסביר להניח כי כלל לא היה מודע לזהותה או לתפקידה. כמו כן, השופט הדגיש כי בריבוי מאוימים ברשתות החברתיות, שבהן תכנים מועברים ומשותפים על ידי צדדים שלישיים ללא שליטת המפרסם, לא ניתן לגבש יסוד נפשי של "כוונה להפחיד" כלפי אדם שזהותו אינה ידועה לאומר.

במסגרת המשפט עלו טענות קשות מצד ההגנה לגבי פגמים בניהול החקירה, וביניהן הטעיה של גורם שיפוטי לשם השגת צו חדירה רחב לטלפון הנייד של הנאשם, ואי העמדתו של וייגמן על זכותו שלא למסור את קוד הגישה למכשיר. החוקרת בתיק, ליאור חן, השיבה לשאלת ההגנה מדוע לא הזהירה את הנאשם בעניין הקוד במילים: "אז אף חשוד לעולם לא ייתן לי את הקוד, אנחנו לא אומרים דברים כאלה בחקירות...". השופט דחה את הבקשה לביטול כתב האישום מטעמי הגנה מן הצדק, בין היתר מאחר שהחוקרת לא עיינה בפועל במכשיר באותו שלב ובשל אי הכרעה פסיקתית ברורה לגבי חובת היידוע במסירת סיסמה. עם זאת, מתח בית המשפט ביקורת וקבע כי מן הראוי שהמשטרה תקפיד לכלול בבקשותיה לצווים נתונים מלאים ומדויקים על החלטות שיפוטיות קודמות שניתנו באותו עניין.

בית המשפט זיכה את וייגמן מעבירת האיומים, והרשיע אותו בעבירת ניסיון איומים בלבד.

עו"ד נועם גוטמן מהסניגוריה הציבורית, שייצגה את הנאשם: "מדובר באדם מבוגר ונורמטיבי שתרם רבות למדינה. אנו סבורים שהפרסומים שכתב בסערת רגשות, בתגובה לאמירות קשות וחריפות של בן גביר, היו ביטוי בוטה של מחאה ולא איום. בית המשפט קיבל את עמדת ההגנה, וזיכה את הנאשם מעבירת האיומים שיוחסה לו כלפי ראשת לשכתו של בן גביר".

"בית המשפט קבע שאי אפשר להפוך כל מי שנחשף לפרסום ברשת החברתית במסגרת תפקידו לקורבן של עבירת איומים", הוסיפה גוטמן. "לפי בית המשפט, עמדת התביעה מובילה לתוצאה בלתי סבירה של ריבוי עבירות וריבוי מאוימים. זו קביעה עקרונית וחשובה, שמציבה גבול ברור להרחבת עבירת האיומים ולשימוש בה כדי להעניש על עצם הפרסום ברשתות החברתיות. נלמד את הכרעת הדין לעומקה, ונשקול את המשך צעדינו המשפטיים".