ועדת העבודה והרווחה של הכנסת קיימה דיון בנושא התיאום הממשלתי במאבק בתופעת הפוליגמיה, ובמהלכו הוצגו נתונים חריפים על היקף התופעה בדרום ועל הקצבאות המשולמות למשפחות פוליגמיות. יו"ר הוועדה, ח"כ מיכל וולדיגר, אמרה בפתח הדיון כי מדינת ישראל נאבקת בפוליגמיה מצד אחד, אך מממנת אותה מצד שני.
לדברי וולדיגר, מדובר בתופעה בעלת השלכות חברתיות וכלכליות רחבות, הכוללת "מנגנון משומן של הונאת מערכות הרווחה", שבו נשים רבות מוצגות כאימהות חד־הוריות. "כספי משלם המסים הישראלי מממנים עבריינות ממוסדת ופגיעה בנשים ובילדים", אמרה. לדבריה, התופעה נוכחת כמעט בכל בית שני או שלישי בפזורה הבדואית בנגב, לצד "עצימת עיניים מערכתית" רחבה.
נשים בדואיות בשוק הבדואי בבאר שבע. | צילום: דודו גרינשפן
בדיון נמסר כי על פי אומדן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המתבסס על גברים מוסלמים שיש להם ילדים מיותר מאישה אחת, נכון לשנת 2023 ישנם במחוז הדרום 7,159 גברים המוגדרים "חשודים" בפוליגמיה. מדובר בכ־15 אחוזים מהגברים המוסלמים במחוז שיש להם ילדים. לפי הערכות שהוצגו בוועדה, מספר הנשים הנשואות בנישואים פוליגמיים עומד על כ־16 אלף, ולהן כ־83 אלף ילדים. עוד הוערך כי יותר מ־2,400 מהנשים אינן אזרחיות ישראליות, והגיעו לישראל במסגרת איחוד משפחות או כשוהות בלתי חוקיות.
הכי מעניין
נציגי משרד המשפטים הציגו את פעילות הצוות הבין־משרדי שהוקם לטיפול בתופעה וליישום מסקנות ועדת פלמור, שפורסמו בשנת 2018. נציג פרקליטות מחוז דרום מסר כי עבירת ריבוי נישואין, שעונשה עד חמש שנות מאסר, לא נאכפה במשך שנים רבות. עם זאת, בעקבות נוהל שפורסם בשנת 2017 והגברת האכיפה, הוגשו 20 כתבי אישום בשנת 2021 ו־25 כתבי אישום בשנת 2025.
עו"ד שרית דימרי מהביטוח הלאומי הציגה נתונים על קצבאות המשולמות, ככל הנראה, לאנשים הנשואים בנישואים פוליגמיים. לדבריה, כ־240 גברים במחוז הדרום מקבלים תוספת לקצבת נכות כללית עבור שתי בנות זוג, ו־19 גברים מקבלים תוספת עבור שלוש בנות זוג. התוספת יכולה להגיע לכ־1,450 שקלים בחודש, בכפוף למבחן הכנסה.
רעיון שנגנז. הפזורה הבדואית | צילום: יניב נדב, פלאש 90
עוד נמסר כי 150 גברים מקבלים תוספת לקצבת אזרח ותיק עבור שתי בנות זוג, בסך של כ־900 שקלים בחודש, ושישה גברים מקבלים תוספת עבור שלוש בנות זוג. בנוסף, במגזר הבדואי ישנן 625 נשים שאינן האישה היחידה המקבלת קצבת שארים עבור אותו מנוח. נציגי תנועת רגבים, שנכחו בדיון, אמרו כי לפי חישוב שערכו על בסיס הנתונים שהוצגו, המדינה מוציאה כ־90 מיליון שקלים בשנה על קצבאות המועברות למשפחות פוליגמיות.
ח"כ וולדיגר הגיבה לדברים בחריפות: "זה פשוט מטורף. לא ייתכן שאנחנו מאפשרים דבר כזה. יש פה ניצול קיצוני של המדינה ואכיפה שהיא לצערי במספרים מצחיקים ביחס להיקפי התופעה. אם נסגור את הברזים ונתחיל לאכוף כמו שצריך, התופעה הזאת תיפסק. כרגע נראה שאנחנו שמים פלסטר כשצריך ניתוח לב פתוח".
עו"ד דימרי הדגישה כי כלל הקצבאות משולמות לזכאים בהתאם לתנאים הקבועים בחוק. לדבריה, מצב שבו אדם נשוי מוכר במקביל גם כידוע בציבור הוא תופעה המותרת בחוק וקיימת בכל חלקי החברה. לצד זאת אמרה כי הביטוח הלאומי מעסיק חוקרים שתפקידם לבדוק חשדות להונאות ביטוחיות באזור הדרום, אך יש קושי בגיוס ושימור כוח אדם, והחוקרים נתקלים לא פעם בקשיים ובחוסר שיתוף פעולה מצד נחקרים.
ח"כ מיכל וולדיגר | צילום: דני שם טוב - דוברות הכנסת
נציג משרד התפוצות אמר בדיון כי מתקיים שיתוף פעולה יומיומי בין משרדי הממשלה בניסיון להתמודד עם התופעה. לדבריו, "אין יותר נשים בדואיות מגברים, ולכן אם הם רוצים עוד נשים הם צריכים להביא אותן מחוץ לישראל, וזה קורה לרוב מהרשות הפלסטינית. אם אנחנו רוצים לבלום את התופעה, זה אומר לעצור את השהייה הבלתי חוקית של נשים פלסטיניות בישראל".
עוד כתבות בנושא
נציג המשטרה אמר כי בעיני המשטרה לא מדובר רק בשאלת קצבאות. "שקל יותר או פחות מהביטוח הלאומי זה לא האירוע, אלא כמות הילדים שזה מייצר, העוני, הפשיעה, אחוזי הגיוס לצה"ל בקרב האוכלוסייה הזאת שכבר לא מה שהיו ובעיות של זהות לאומית", אמר. לדבריו, ישנם מקרים שבהם גברים שאינם נמצאים בישראל חותמים על מסמכים, והילדים שנולדים בעקבות הנישואים האלה הם אזרחים ישראלים. "הם משחקים עם הדמוגרפיה בנגב", הוסיף.
יהודה קפאח מתנועת רגבים אמר בדיון כי מדובר ב"אירוע שהוא בעל פוטנציאל סכנה לביטחון הלאומי". לדבריו, כבר היום מדובר בעשרות אלפי ילדים שגדלים לאימהות שהגיעו מהרשות הפלסטינית, ובעוד כ־20 שנה יהיו בפזורה "עשרות אחוזים עם זיקה פלסטינית". לדבריו, הטיפול בתופעה חשוב לביטחון הנגב ולביטחון מדינת ישראל.
סטודנטיות בדואיות. | צילום: מכללת קיי
מנגד, שמוליק דוד מהקרן החדשה לישראל אמר כי פוליגמיה היא עבירה חמורה, אך טען כי מי שמעלה את הנושא שוב ושוב אינם ארגונים הדואגים לנשים או לחברה הבדואית, אלא ארגונים שמבקשים לפגוע בחברה הזו. לדבריו, הדיונים מתקיימים בלי נציגות של הרשויות, האנשים או הנשים עצמן, ומתמקדים במשילות ובענישה במקום במעני רווחה. הוא הזכיר כי 30 מהמלצות ועדת פלמור עסקו במעני רווחה שהיו יכולים לסייע לנשים בדואיות להשתלב בתעסוקה, להיות עצמאיות יותר ולהפחית את החשיפה לניצול כלכלי, בין היתר במסגרת נישואים.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
