כתב אישום נגד 17 מפגינים שפרצו לחצר ביתו של קצין המשטרה הצבאית הראשי

הפרקליטות מייחסת לנאשמים עבירות של התפרעות, הסגת גבול כדי לעבור עבירה והיזק בזדון. בכתב האישום נטען כי הנאשמים התקהלו ״לשם עבירה או מטרה משותפת״ והחלו לממש את מטרתם ״בהפרת השלום"

תוכן השמע עדיין בהכנה...

בחורי ישיבה חרדים מובלים ע"י שוטרים לאחר הכניסה לבית קצין המשטרה הצבאית הראשי באשקלון | צפריר אביוב, פלאש 90

בחורי ישיבה חרדים מובלים ע"י שוטרים לאחר הכניסה לבית קצין המשטרה הצבאית הראשי באשקלון | צילום: צפריר אביוב, פלאש 90

פרקליטות המדינה הגישה היום (שני) לבית משפט השלום באשקלון כתב אישום נגד 17 נאשמים חרדים, בהם ארבעה קטינים, בגין השתתפות בהתפרעות, הסגת גבול והיזק בזדון במהלך מחאה נגד גיוס תלמידי ישיבות לצה״ל מול ביתו של קצין המשטרה הצבאית הראשי, תת-אלוף יובל יאמין, באשקלון.

עוד כתבות בנושא

על פי כתב האישום, שהוגש בידי עו״ד הילה קלפר כהן מפרקליטות מחוז דרום, עשרות רבות של מפגינים חרדים התאספו ב-28 באפריל סמוך לביתו של הקמצ״ר במטרה למחות נגד גיוס בני ישיבות. המפגינים נשאו שלטים שעליהם נכתב: ״מלחמה בחוק הגיוס, במעשים ולא בדיבורים!״, וקראו קריאות כגון ״נמות ולא נתגייס״ ו-״יובל יאמין בוגד״.

לפי האישום, סמוך לשעה 20:00, זמן קצר לאחר תחילת ההפגנה, פרצו חלק מהמפגינים את שער הכניסה הנעול לביתו של הקצין הבכיר ונכנסו לחצר. באותה עת שהו בבית אשתו ושניים מילדיו, אחד מהם קטין.

הכי מעניין

בכתב האישום מתואר כי ״עשרות מפגינים ובהם הנאשמים נכנסו, והתפרסו ברחבי החצר, לרבות במרפסת ומדרגות הכניסה לבית״, כאשר חלקם עמדו או ישבו במקום תוך אחיזת ידיים. עוד נטען כי המפגינים הניפו שלטי מחאה וקראו קריאות גנאי נגד הקמצ״ר ונגד צה״ל.

הפרקליטות מדגישה כי האירועים התרחשו ״תוך שבני המשפחה נצורים בבית מבלי יכולת לצאת ממנו בבטחה״, בעוד מפגינים נוספים צובאים על הכניסה לבית מכיוון הרחוב.

עוד נטען כי בעקבות ההתפרעות חשו בני משפחתו של הקצין ״סכנה וחשש מפני פגיעה בגופם״, הגיפו את התריסים, נעלו את דלת הבית והזעיקו את המשטרה. רק לאחר הגעת כוחות משטרה למקום פוזרה ההתקהלות והנאשמים נעצרו.

לפי כתב האישום, במהלך האירוע נגרם נזק לרכוש: מנגנון הנעילה של שער הכניסה נפגע, חלקים מחומת הבית נשברו, נגרמו נזקים למרצפות המרפסת ולצמחייה, והנזק הכולל מוערך באלפי שקלים.

עוד כתבות בנושא

הפרקליטות מייחסת לנאשמים עבירות של התפרעות, הסגת גבול כדי לעבור עבירה והיזק בזדון. בכתב האישום נטען כי הנאשמים התקהלו ״לשם עבירה או מטרה משותפת״ והחלו לממש את מטרתם ״בהפרת השלום שיש בה כדי להטיל אימה על הציבור״. עוד נכתב כי נכנסו לנכס ״כדי להפחיד את המחזיק בנכס, להעליבו, להקניטו ולעבור עבירה״.

במקביל להגשת כתב האישום, ביקשה הפרקליטות לקבוע לנאשמים תנאי שחרור שיבטיחו את התייצבותם להמשך ההליך המשפטי. הפרקליטות אף הודיעה לבית המשפט כי אם יורשעו, היא עשויה לבקש להטיל עליהם עונשי מאסר בפועל.