מהגר מאתיופיה טען שהתגרש, ואיבד את אזרחותו לאחר שהתברר שרצח את אשתו

בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע שלל את אזרחותו של אדם שהיגר מאתיופיה לישראל, לאחר שהתברר כי האזרחות הישראלית ניתנה לו על בסיס מידע כוזב שמסר בנוגע לעברו הפלילי. כתוצאה מכך נשללה האזרחות גם מבני משפחתו שקיבלו מעמד זה מתוקף קרבת המשפחה ביניהם. את הבקשה לביטול האזרחות הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע רשות האוכלוסין וההגירה באמצעות עו"ד שיראל בן הרוש מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי). הבקשה הוגשה לאחר שהצברר כי במהלך ראיון לקבלת האזרחות שיקר האיש וטען כי התגרש מאשתו הראשונה לה היה נשוי כשנתיים, זאת על אף שהורשע ברציחתה ואף ישב בשל כך במאסר בכלא האתיופי תקופת זמן ממושכת. 

את האזרחות קיבל האיש במהלך 2021 בהתאם לחוק השבות, מתוקף היותו נכד של יהודי. בשל זכאותו לאזרחות קיבלו גם אשתו ילדיה וילדיהם מעמד חוקי בארץ. במהלך תחקיר לקבלת אזרחות ישראלית שנערך לו באתיופיה, הוא הצהיר כי בעבר היה נשוי במשך כשנתיים והתגרש ללא ילדים. לאחר קבלת האזרחות והגעתו לישראל, התברר כי רצח את אשתו הראשונה, קבר אותה בחצר ביתם ואף הורשע בעקבות זאת ברצח ונדון לעשרים שנות מאסר מתוכן ריצה תשע שנים עד ששוחרר עקב התנהגות טובה.

לאחר שעברו הפלילי נחשף המליצה הוועדה המייעצת לשר ברשות האוכלוסין לבטל את אזרחותו ואת מעמדם של בני משפחתו שקיבלו מעמד בישראל מתוקף אזרחותו  שר הפנים קיבל את המלצה והחליט על ביטול האזרחות ומעמדם של בני המשפחה, אך לאור פרק הזמן שעבר ממועד קבלת האזרחות הוגשה בקשה זו לבית המשפט על מנת לתת תוקף להחלטת השר.

במסגרת הטיעונים בבית המשפט ציינה עו"ד בן הרוש כי "תכלית הסמכות לשלול אזרחות שנרכשה על יסוד פרטים כוזבים היא שמירה והגנה על ריבונות המדינה וחוקיה". עוד הוסיפה כי "עילת ביטול אזרחות על יסוד פרטים כוזבים מתקיימת כאשר רוכש האזרחות ביסס את הבקשה על מידע כוזב, ומידע זה הוביל בקשר סיבתי להחלטה להעניק את האזרחות. המשיב עומת עם המידע הקיים בידי המבקשת, העלה טענות סותרות הודה כי לא ציין כי קיים לו עבר פלילי מכיוון שרצה להטעות את הרשות לשם קבלת מעמד וחשש כי עברו הפלילי יהווה עבורו מכשול".

סגן נשיא בית המשפט המחוזי השופט יואל עדן קיבל את עמדת הפרקליטות ואף ציין כי "למעלה מן הצורך, ייאמר כי משרשות מנהלית מעניקה זכות, ומתברר כי הזכות הוענקה בעקבות הטעיה, כזב ומרמה שבוצעו על ידי מקבל הזכות הרי שקיימת לרשות המנהלית עצמה הסמכות לבטל את אותה זכות שניתנה". ביחס לטענה כי המשיבים יישארו חסרי אזרחות ציין השופט עדן כי האמנה בדבר צמצום חוסר האזרחות מאפשרת שלילת אזרחות אשר התקבלה באמצעות מצג שווא או תרמית.

לאור כל זאת אישר בית המשפט את החלטת שר הפנים לבטל את אזרחותו של האיש וכפועל יוצא את מעמדם של בני משפחתו אשר קיבלו מעמד מתוקף זכאותו. 

החלטה זו מצטרפת להחלטה שקיבל לאחרונה שופט ביהמ"ש לעניינים מינהלים אליהו ביתן לקבל את בקשת רשות האוכלוסין וההגירה לשלול את אזרחותה של אישה שקיבלה אזרחות ישראלית בהסתמך על מסמך מזויף, שממנו עולה שאם סבתה הייתה יהודיה.