בסוף חודש ינואר חתם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, על צו נשיאותי המורה על ביטול ויזות של סטודנטים זרים שהביעו תמיכה בארגון הטרור וגירושם. בהקשר דומה, לאחרונה עלתה לכותרות סאגת מעצרו של מחמוד ח'ליל, מנהיג המחאות הפרו-פלסטיניות באוניברסיטת קולומביה. הפעולה הזו של הממשל האמריקני כנגד פעילות אנטי-ישראלית בקמפוסים היא לא הראשונה וגם לא האחרונה, ולאור חידוש הלחימה ברצועת עזה, בצירוף התקיפה האמריקנית בתימן - נראה שההתמודדות האמריקנית עם המפגינים חוזרת לקדמת הבמה. מהן הפעולות החדשות בהן נוקט הממשל וכיצד הן משפיעות על האוניברסיטאות כבר עכשיו?
בצעד דרמטי החליט הממשל האמריקני לבחון מחדש את המימון הפדרלי ומתן המענקים מהמכונים הלאומיים לבריאות (NIH), הקרן הלאומית למדע (NSF) ותוכנית "מינרווה" של הפנטגון למספר אוניברסיטאות. עשר אוניברסיטאות מובילות נחקרות בגין הפרות של תקנות הנוגעות לטיפול באנטישמיות ואפליה ובמקביל הודיע משרד החינוך האמריקני לזכויות האזרח ל-60 מוסדות נוספים כי עליהם לממש את חובותיהן בנושא או שיבוצעו כנגדן פעולות אכיפה. בין היתר הוקפאה העברת מענקים בהיקף של 400 מיליון דולר לאוניברסיטת קולומביה, שעליה להשיב להאשמה לפיה כשלה בהתמודדות עם אנטישמיות בקמפוס.
הכי מעניין
מדובר על כספים קריטיים עבור מוסדות העוסקים במחקר, והאיום על הפסקת הזרמתם למוסדות מעלה בהם חששות כבדים. לפי דיווחים במדינה, כבר בשלב זה מוסדות אקדמיים רבים הכריזו על הקפאת גיוסים חדשים ועל פיטורי עובדים. בסוף השבוע האחרון העביר ממשל טראמפ דרישות לאוניברסיטת קולומביה, כבסיס למשא ומתן על חידוש המענקים הפדרליים, אשר מרביתן נוגעות להחמרת הענישה והגברת האכיפה כנגד סטודנטים שהשתתפו במחאות אנטי-ישראליות. יצוין שהמוסד הוותיק החריף את המאבק במפגינים ואף הזמין את המשטרה לקמפוס, אך לאחר שנה וחצי שבהן הביטחון האישי של סטודנטים יהודים שלומדים בו הגיע לשפל חסר תקדים, החליט הממשל שלא די בכך.
מפגינים נגד ישראל באוניברסיטת מישיגן. | צילום: AFP
המוסדות הנחקרים זוהו על סמך תלונות של סטודנטים וסגל בטענות על הטרדה אנטישמית הקשורה להפגנות ולתסיסה בקמפוסים, כישלון לספק הגנה נאותה לסטודנטים יהודים מפני אפליה, יצירת סביבות עוינת, חשד לפיו מדיניות של אותו מוסד או פעולות שביצע אפשרו ואף עודדו התנהלות אנטישמית. החקירות יבחנו האם האוניברסיטאות הגיבו כיאות בנוגע לתלונות על הטרדה ופגיעה, הטמיעו מנגנונים יעילים שנועדו למנוע גילויי אנטישמיות בקמפוסים ואי-קיום מדיניות מפלה על רקע זה.
אלא שלצד הפסקת התקצוב לאוניברסיטת קולומביה שזכה לסיקור נרחב מדי בארץ, קידם הנשיא האמריקני צעדים משמעותיים לא פחות, הנוגעים לכלל המוסדות האקדמיים. בראש הצעדים שמקדם הנשיא האמריקני ניצבת הדרישה "לנסח, לאמץ ולהפיץ הגדרה לאנטישמיות". בהתאם לצו נשיאותי עליו חתם טראמפ, על הסוכנויות הפדרליות להשתמש בכל המשאבים העומדים לרשותן כדי להתמודד עם הזינוק בתקריות אנטישמיות בקמפוסים ובמרחבים ציבוריים. בנוסף, אומצה הגדרת "כוח המשימה הבין-לאומי להנצחת זכר השואה" (IHRA) לאנטישמיות, כאשר הציפייה מהמוסדות האקדמיים להגדירה באופן דומה. הגדרת כוח המשימה מסווגת אמירות אנטי-ישראליות מסוימות כאנטישמיות, כך שאימוצה מעורר התנגדות מצד חוקרים אמריקנים.
אוניברסיטת הרווארד אימצה את ההגדרה לאחרונה כחלק מהסדר בתביעה משפטית כנגדה. באופן אירוני משהו, ייתכן כי אחד הטריגרים שהובילו לדרישה הייתה השימוע שנערך לנשיאת הרווארד בשעתו, קלודין גיי, לצד נשיאות MIT ו-PENN בינואר אשתקד, במסגרתו נמנעו נציגות שלושה מהמוסדות האקדמיים המובילים בעולם מלגנות קריאות לרצח עם ביהודים.
טראמפ חותם על צווים נשיאותיים. | צילום: EPA
צעד משמעותי נוסף של הממשל מבקש להכניס את החוג ללימודי המזרח-התיכון, דרום-אסיה ואפריקה (MESAAS) תחת ניהול חיצוני למשך חמש שנים לפחות, מה שעשוי למוסס את ההטיה האנטי-ישראלית בתחום. בנוסף, הוכרז על הקמת כוח משימה פדרלי של משרד המשפטים לטיפול באנטישמיות.
לפי הניו-יורק טיימס מספר ההפגנות הפרו-פלסטיניות הצטמצם בסמסטר הראשון של השנה האקדמית הנוכחית לפחות משליש ביחס למספרן אשתקד. בסמסטר האביב 2023 נרשמו 3,000 הפגנות כאלה, בעוד בסמסטר האביב 2024, נרשמו כ-1,000 מחאות בלבד. אז נעצרו כ-3,000 מפגינים ואילו השנה רק 50, כאשר המחאות היו משמעותית פחות אלימות וכוחניות.
סקר שנערך בחודש ינואר האחרון, מצא כי 83% מהסטודנטים היהודים חוו אנטישמיות על בשרם או שהיו עדים לתקריות מסוג זה מאז ה-7 באוקטובר, 66% מהם לא מאמינים ביכולת האוניברסיטה שלהם למנוע מקרים כאלה. בשנת הלימודים האחרונה נרשמו למעלה מ-1,400 מקרים של אנטישמיות בקמפוסים האמריקניים, שיא היסטורי.