תוכנית ההגירה מעזה: ביקורת בעולם הערבי על תגובת מצרים וירדן

בראיון שנתן לרשת אל-ג'זירה, ביקר הפעיל הפוליטי המצרי, מוחמד סיף אלדולה, את מצרים וירדן על התגובה שהציגו ביחס לרעיון שהציג נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להעברת הפלסטינים מעזה לשתי המדינות, אותה הוא כינה "נרפית". אלדולה לא הסתפק בביקורת והציע שורת צעדים בהן יוכלו המדינות לנקוט, ביניהן פגיעה בשיתוף הפעולה הצבאי והכלכלי עם ארה"ב, איום בחבלה בניסיון להרחיב את הסכמי אברהם, איום בביטול הסכם השלום עם ישראל ועוד. אלדולה לא לבד ועל רקע הצהרת הנשיא האמריקני לפיה הוא בטוח שנשים מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי יכול לעזור בעניין, נשמעות בעולם הערבי ביקורות חריפות כלפי שכנותינו מדרום וממזרח.

לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ העלה תוכנית שתכליתה "פשוט לפנות" את עזה, ואמר כי הוא מעוניין שמצרים וירדן יקלטו את הפלסטינים מהאזור בניסיון לייצר שלום במזרח התיכון, דחה שר החוץ הירדני איימן אל-ספדי את ההצעה והדגיש את מחויבותה של הממלכה ההאשמית לפתרון שתי המדינות. במסיבת עיתונאים משותפת עם "המתאמת הראשית לענייני הומניטריים ושיקום עזה" מטעם האו"ם סיחריד קאח כי "הפתרון לסוגיה הפלסטינית נמצא בפלסטין, ירדן היא עבור הירדנים ופלסטין היא עבור הפלסטינים. אנחנו דוחים את רעיון העקירה".

בצד המצרי המצרי הגיבו באופן דומה, כאשר משרד החוץ פרסם הודעה, בה הצהיר על תמיכתה הבלתי מסויגת של מצרים בהסדר מדיני כפתרון לסוגיה הפלסטינית וסירובה לפגוע בזכויות הפלסטינים. כאמור, חרף התנגדותן להצעת הנשיא טראמפ, בעולם הערבי היו שהתאכזבו מהתגובות אליה.

אחד המאוכזבים היה העיתונאי המצרי חאפז אל-מרזי, שבפוסט שפרסם בפייסבוק ביקר את ממשל א-סיסי. "שום דבר לא מנע משר החוץ המצרי לצאת ולומר את המילים הללו בעצמו במקום להסתפק בהצהרות המשרד, שנלקחות פחות ברצינות", כתב אל-מרזי. הסתפקות בהודעת משרד החוץ המצרי - ללא שמו או קולו של א-סיסי או של שר החוץ - מייצג תגובה חלשה, פחדנית ומאוחרת"

באתר החדשות הערבי "נון-פוסט" נכתב: "כאשר נשיא ארצות הברית מדבר על נושא כה רגיש וחשוב, המשפיע עמוקות על הביטחון הערבי, ומתייחס באופן ישיר ופומבי לנשיאי מצרים וירדן, התגובה חייבת להיות ברמה הנשיאותית, כך שמלך ירדן ונשיא מצרים יצאו בהצהרות פומביות ברורות שאינן משתמעות לשתי פנים, ולא מסתפקים בנתונים ובאמירות המיוחסות למשרד החוץ".

מוחמד סיף אלדולה הוא אינטלקטואל, סופר ופעיל פוליטי מצרי, שהיה מקורב לנשיא המצרי המנוח אנואר סאדאת. אלדולה מפורסם במצרים על רקע עמדותיו הלאומיות הניציות והתנגדותו לנורמליזציה עם ישראל והוא נחשב למומחה לסכסוך הערבי-ישראלי במדינתו. לאחר החתימה על הסכם השלום עם ישראל אליהם התנגד, התנתק אלדולה מסאדאת. באותו ראיון באל-ג'זירה, התייחס אלדולה ל"הטון הרך" שזיהה בהצהרות הדחייה שפרסמו משרדי החוץ המצריים והירדנים, והוסיף כי אף שהצהרות אלו דחו את הצעת העקירה הן נמנעו מלהסביר עד כמה ההצעה המדוברת הרסנית עבור העם הפלסטיני ובהתאם לבקר אותה בחריפות יותר.

לדבריו, למצרים יש מנופי לחץ מדיניים-צבאיים וכלכליים שיכולים לסכל את התוכנית הזו. ברובד המדיני-צבאי דיבר אלדולה על ביטול ההתחייבויות המצריות לפי הסכמי "קמפ דיוויד", פינוי המתקנים האמריקנים מתעלת סואץ ומשדות התעופה, הימנעות משיתופי פעולה צבאיים, מודיעיניים וכלכליים עם האמריקנים, פרישה מכל ברית אזורית או בינלאומית שהוקמה על ידי ארה"ב, השעיית הסכם השלום עם ישראל ושיבוש תוכניותיו של טראמפ לסגור עסקאות פיננסיות באזור, או להרחיב את הסכמי אברהם. במישור הכלכלי הוא הציע להחליף את האמריקנים במדינות אחרות באשר לרכש צבאי, לצמצם את הפעילות של מוסדות פיננסיים וכלכליים אמריקניים ולתמוך בתנועות חרם על מוצרים אמריקאים.

באתר "אל-קאהירה" (חדשות קהיר) התייחסו לראיון ושאלו: "האם מצרים או ירדן יכולות להפעיל את מנופי הלחץ הללו נגד הממשל האמריקאי? האם יש להם די אומץ ודי רצון כדי להתעמת עם טראמפ?".

מדוע ירדן ומצרים מתנגדות להצעה של טראמפ?

אוכלוסיית ירדן מונה כ-11.5 מיליון בני-אדם, אך לא ידוע כמה מהם פלסטינים ושיעורם מוערך בעשרות אחוזים. לפי כתב העת האמריקני "Foreign Policy", הם מהווים בין 50 ל-70 אחוזים מאוכלוסיית המדינה. במאמר שפרסם מכון קרנגי האמריקני נכתב כי הוספת פליטים מעזה תעמיס על התשתיות והכלכלה הירדנית, לפגוע ביציבות הפנימית ומשכך גם בביטחון הלאומי. ב"רואיה חדשות" הירדני הלכו צעד רחוק יותר וכתבו כי במדינה חוששים שקליטת מסה של פליטים מעזה תוביל לתחילת התממשות רעיון "המולדת החלופית" (אל-וטן אל-בדיל), כלומר ששיעור הפלסטינים בירדן יהיה כה גבוה עד שהיא תהפוך למדינה שלהם על חשבון הממלכה ההאשמית.

בפועל מדובר על מכה קשה לשאיפות הלאומיות של הפלסטינים בכלל ובמאמר שעלה בעיתון הבריטי "Financial Times" נטען: "מצרים וירדן חוששות כי קבלת העקורים מעזה תוביל לתגובת נגד ממדינות ערביות אחרות, שתאשים אותן בשיתוף פעולה עם תוכניותיה של ישראל לעקור את הפלסטינים לצמיתות".