צרפת עוברת צד: הודיעה שלא תכבד את צווי המעצר בהאג

אחרי שהצהירה שהיא מקבלת את החלטת בית הדין בהאג, צרפת חוזרת בה ומנמקת מדוע בכירי ישראל זכאים לחסינות - "לא ניתן לחייב מדינה לפעול באופן שאינו עולה בקנה אחד עם התחייבויותיה"

תוכן השמע עדיין בהכנה...

בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. | שאטרסטוק

בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. | צילום: שאטרסטוק

רק ביום שישי, למחרת הודעת בית הדין הפלילי הבינלאומי על צווי מעצר לראש הממשלה נתניהו ולשר הביטחון לשעבר יואב גלנט, הודיעה צרפת כי היא מקבלת את החלטת בית הדין, והוסיפה כי היא "נאמנה למחויבותה רבת השנים למשפט הבינלאומי". 

עם זאת, היום פרסם משרד החוץ הצרפתי כי "לא ניתן לחייב מדינה לפעול באופן שאינו עולה בקנה אחד עם התחייבויותיה על פי המשפט הבינלאומי בכל הנוגע לחסינות של מדינות שאינן צד ב-ICC. חסינות כאלה חלות על ראש הממשלה נתניהו ושרים רלוונטיים אחרים ויצטרכו להילקח בחשבון במקרה שה-ICC יבקש מעצרם וכניעתם". כלומר, מכיוון שישראל אינה צד לבית הדין, בכיריה זכאים לחסינות וצרפת לא תממש את צווי המעצר. 

עמנואל מקרון. | EPA

עמנואל מקרון. | צילום: EPA

שינוי הגישה הצרפתי בנוגע לצווי המעצר שהוציא בית הדין, מגיע על רקע המעורבות של צרפת בהסדר הפסקת אש, והסירוב הישראלי הראשוני כי צרפת, שנחושה להמשיך להיות גורם משפיע בלבנון, תהיה שותפה. גורם מדיני אישר כבר מוקדם יותר השבוע כי צרפת צפויה לשלוח חיילים וכן להיות חלק מהוועדה לפיקוח על ההסכם, יחד עם האמריקנים. על פי הדיווחים, לבנון התעקשה כי צרפת תהיה חלק מההסכם, וישראל נעתרה בסופו של דבר, בכפוף לפרסום הודעה רשמית בנוגע לצווים כפי שהתפרסמה היום. 

הכי מעניין

הנשיא עמנואל מקרון פרסם הודעה לאחר אישור הפסקת האש, ואמר כי הפסקה מאפשרת "חזרה בטוחה של עקורים משתי המדינות לבתיהם ובכך גם מאפשרת השבת ריבונות לבנון". אף שההסדר כולל התחייבות אמריקנית לישראל כי במקרה הצורך תוכל לפעול – גם תוך הפרה לכאורה של הריבונות הלבנונית. "התנאים לשלום בר קיימא ידועים. הם נכנסים למסגרת המוגדרת בהחלטות ההוראות הקיימות של מועצת הביטחון, בפרט החלטה 1701", אמר מקרון.