אדם ספאדי (50) ממג'דל שמס, עובד כחובש בכיר בתחנת מד"א במסעדה כבר 17 שנים. בצהרי יום שבת, 27.7.2024, בדרכו חזרה הביתה מחתונה שהתקיימה באזור, פגש בבת הזקונים שלו ויניס (12) ובחברתה, שהיו לבושות בבגדי כדורגל. בשיחתם עדכנה אותו שהיא הולכת לשחק עם חברים במגרש הכדורגל של המועצה האזורית. שעות אחדות לאחר מכן, החלו להישמע אזעקות באזור הצפון. בעוד אדם משתף את אשתו בדאגתו לוויניס, נשמעה גם אזעקה באזור ביתם וקול פיצוץ חזק. בלי להסס החליט לצאת עם אשתו למגרש הכדורגל כשעשן שחור מכסה את מג'דל שמס והרחובות מלאים באנשים מודאגים ומפוחדים.
כבר בכניסה למגרש הבין שמדובר באירוע גדול. הוא נכנס פנימה לחפש את ויניס, בין ההמולה זיהה אותה ואת חברתה לפי בגדי הכדורגל שלבשו כשהן שוכבות על הקרקע ללא רוח חיים. הוא עצר, לקח נשימה עמוקה וביקש שיכסו אותן בשמיכה. הוא זכר שהוא חובש בכיר במד"א, והמשיך להסתובב במתחם כדי לחפש פצועים שזקוקים לעזרה. למרות אבלו הכבד עוד הצליח להציל חיים.
"זה יום שהתחיל בשמחה גדולה, בחתונה", מספר אדם, "לא האמנתי שייגמר ככה. כשנשמע הפיצוץ החזק יצאתי לחלון וראיתי עשן שחור שמגיע מאזור המגרש שוויניס הייתה בו. אני לא זוכר הרבה ממה שהיה שם, פעלתי במהירות ומצאתי את עצמי במגרש מחפש את ויניס. הייתה המולה גדולה, מראות קשים של הרבה פצועים וגופות. זיהיתי את ויניס עם חברתה לפי בגדי הכדורגל שהן לבשו כשראיתי אותן כמה שעות קודם לכן. לא היה מה לעשות, היא הייתה ללא רוח חיים. לקחתי נשימה עמוקה וידעתי שאני חייב להמשיך לטפל בפצועים במגרש".