מתחת לבית ספר מודרני: חורבן בית הכנסת הגדול בוילנה נחשף

תגליות מרגשות חדשות נחשפות בימים אלה בחפירות הארכיאולוגיות לגילוי שרידי בית הכנסת הגדול בוילנה מהמאה ה-17, שנחרב בשואה. כחלק מהעונה החמישית של החפירות, נחשפה לראשונה רצפת בית הכנסת הגדול, שהסתבר כי עוטרה בפרחים בצבעי אדום, שחור ולבן. כמו כן, התגלו ומאגרי מים ענקיים ששימשו להזנת מים כשרים למקוואות הטהרה ששימשו את הקהילה וחלק מעזרת הנשים של בית הכנסת. בחפירה התגלה גם אחד מעמודי הענק שהיו חלק מהמראה האייקוני של במת התפילה בבית הכנסת, כשהוא ממוטט על צידו – עדות לעוצמת החורבן וההרס המכוון שעבר המקום לאחר 300 שנות פעילות רצופות.

בחפירות המתקיימות מטעם רשות העתיקות, אגודת הארכאולוגיה הליטאית (Kultūros paveldo Išsaugojimo pajėgos) קרן הרצון הטוב והקהילה היהודית של ליטא, התגלו גם שרידים של קטע קיר, שעליו עיטורים בכחול ואדום. בית הכנסת הגדול והמפואר של וילנה, שנבנה במאה ה -17 בסגנון הרנסנס-בארוק, היה המבנה העתיק והמשמעותי ביותר של יהדות ליטא, עד שנחרב בתקופת השואה. בימיו הטובים, בית הכנסת היה מוקף בקומפלקס של מקוואות ומוסדות קהילתיים שיצרו מרכז גדול של לימוד תורה וקהילה – הלב הפועם של התנועה היהודית הליטאית, אשר כלל 12 בתי כנסת ובתי מדרש, בניין מועצת הקהילה, בית הגאון מווילנה (בית הרב אליהו), דוכני בשר כשר, ספריית "שְטרָאשוּן" המפורסמת ועוד.

המקום, הקדוש ליהודי ליטא, נבזז ונשרף על ידי הגרמנים הנאצים, מאוחר יותר שרידיו נהרסו כליל על ידי השלטונות הסובייטיים, ובית הספר מודרני נבנה במקום. בעונת העבודה בשנת 2015, הראו בדיקות שנעשו באמצעות רדאר חודר קרקע, כי ישנם שרידים משמעותיים של בית הכנסת מתחת לפני השטח. מאז, התקיימו 5 עונות חפירה במקום, החושפות אט-אט את עברו העשיר של המתחם.

ד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן מרשות העתיקות ויוסטינאס ראקאס מאגודת הארכאולוגיה הליטאית התייחסו לחפירות ואמרו: "השרידים המפוארים שאנחנו מגלים – בימת בית הכנסת שנחשפה בעונת החפירה הקודמת, כמו גם העיטורים הצבעוניים של הרצפה והקירות – מקימים לחיים רגעים בחיי קהילה תוססת שגוועו באחת. העושר והחיות שאנחנו פוגשים – לצד חורבן עמודי ענק מרשימים שקרסו במהלך הרס בית הכנסת על ידי הנאצים והרוסים, מספרים את סיפורה הטרגי של קהילה שחיה כאן במלוא עוצמתה, ואיננה עוד".

לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, "החפירה החשובה שמתנהלת בליטא בשנים האחרונות בהובלת צוות של ארכאולוגים מרשות העתיקות הישראלית וליטאים, מקבלת משנה חשיבות השנה, לאחר ה-7 באוקטובר. למול האנטישמיות הגואה וניסיונות הסילוף וההכחשה, עומדת אמת אחת בלתי ניתנת לכיסוי, פשוטה וטראגית, שמספרת על קהילה שלמה ומפוארת שנכחדה בשל שנאת יהודים. לעולם לא עוד".