הממ"דים של מרד בר כוכבא: כך נערכו תושבי הצפון למלחמה הקשה

מדובר במערכת המסתור הגדולה ביותר שהתגלתה עד כה בגליל. מערכת המסתור התגלתה בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות באתר חוקוק בסיוע מאות תלמידים, סטודנטים, חיילים ומתנדבים. בחפירות מתגלים ממצאים שמספקים הצצה לרגעים דרמטיים בתולדות העם היהודי

תוכן השמע עדיין בהכנה...

מערכת המסתור הגדולה ביותר שנחשפה בגליל. | אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

מערכת המסתור הגדולה ביותר שנחשפה בגליל. | צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

חפירות ארכיאולוגיות בהשתתפות תלמידים, תושבים וחיילים המתנהלות בחודשים האחרונים בחוקוק שליד הכנרת, מספקות הצצה אל רגעים דרמטיים בתולדות העם היהודי: הכנתם של מקלטים תת-קרקעיים (בדומה לממדי"ם של היום) לקראת פרוץ המרד היהודי כנגד הרומאים בהנהגת בר כוכבא, בשנת 132 לספירה.

מהחפירות עולה, כי כחלק מההכנות של היהודים למאבק בשלטון הרומי, הן במרד הגדול והן במרד בר כוכבא, הסבו תושבי היישוב חוקוק את בורות המים שנחצבו עוד בתקופת בית המקדש השני למערכות מסתור. בנוסף – במצוקתם, הם ביטלו מקווה טהרה, ובמקומו - חצבו מערכת מסתור מסועפת, שאפשרה התניידות בטוחה מתחת לבתים, בתוך מחילות מפותלות, צרות ונמוכות במיוחד.

סרטון של מערכת המסתור בחוקוק. צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות |

במערכת תת-קרקעית זו, אשר הינה הגדולה והמרשימה שהתגלתה בגליל, כשמונה חללי מסתור, ומחילותיה נפתלות בעלות זוויות של תשעים מעלות (על מנת להקשות על האויב הרומאי החמוש בציוד כבד, במרדף אחר הנמלטים). בחפירות התגלו מאות שברי כלי חרס וזכוכית, טבעת מרשימה במיוחד שעוטרה בגמה (אבן חן שהוצמדה לטבעת אך לא נמצאה) של אישה או נערה שנראה שנשמטה מידה, וממצאים נוספים שמספקים הצצה לרגעים הדרמטיים מהמאה ה-2 לספירה.

הכי מעניין

היישוב חוקוק מוכר במחקר העת העתיקה כיישוב יהודי כבר מהתקופה הרומית – לפני כ-2000 שנה, ושימש ככזה גם בתקופות מאוחרות יותר; התלמוד הירושלמי והתלמוד הבבלי מזכירים שמות חכמים מהמאות ה-3 וה-4 לספירה שפעלו במקום, כגון ריש לקיש, רבי פנחס ורבי חזקיהו. על ראש הגבעה – בסמוך למערכת המסתור, נחשף בית כנסת המתוארך לתקופה הביזנטית, שבו פסיפסים מפוארים וייחודיים. בית כנסת זה, נחפר מאז 2011 על ידי משלחת מאוניברסיטת צפון קרוליינה בראשות פרופ' ג'ודי מגנס.

אתר חוקוק, שבו נמצאה המערה, מראה אווירי. | אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

אתר חוקוק, שבו נמצאה המערה, מראה אווירי. | צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

מטרת החפירה הארכיאולוגית שיזמה רשות העתיקות בחוקוק, במימון משרד המורשת ובשיתוף פעולה עם המכללה האקדמית צפת וקרן קיימת לישראל, היא לחשוף את ההיסטוריה העשירה של האתר תוך שיתוף דור העתיד בגילוי עברו, ובסוף - להנגיש את האתר לציבור. מערכת המסתור המשוכללת שנחפרת , היא אחד מאתרי המורשת החשובים שיפותחו בגליל, שיחשפו בפני הקהל הרחב את שיטות ההגנה של היהודים בתקופה זו.

"כחלק מהחזון של רשות העתיקות לחבר את הציבור למורשת שליד ביתו, הפכנו את החפירה במערכת המסתור בחוקוק לחפירה קהילתית", מספרת ד"ר עינת עמבר-ערמון, מנהלת המרכז הארכיאולוגי – חינוכי של רשות העתיקות באזור הצפון. "החפירה משלבת תלמידים ותלמידות ממגמת ארץ ישראל וארכיאולוגיה, סטודנטים מהמכללה האקדמית צפת, מתנדבים ממועדון שוחרי המערות הארץ ישראלי, את תושבי המקום המתנדבים באתר, ואפילו השתתפו בה חיילים מיחידת סמור - יחידת הקומנדו התת-קרקעי של חיל ההנדסה הקרבית בצה"ל, שיישמו את כישוריהם גם למטרה חשובה זו".

עבודת בני ובנות נוער בחפירות בחוקוק. | אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

עבודת בני ובנות נוער בחפירות בחוקוק. | צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

"מערכת המסתור מספקת הצצה לימי מצוקה קשים בישוב היהודי בחוקוק עצמה ובגליל בכלל", אומרים מנהלי החפירה, אורי ברגר מרשות העתיקות ופרופ' ינון שבטיאל מהמכללה האקדמית צפת. "אבל הסיפור העולה מהאתר, הוא סיפור אופטימי של ישוב יהודי קדום ששרד תהפוכות היסטוריות ויכול היה להן", הם אומרים. "זהו סיפור על תושבים אשר גם לאחר שחירותם אבדה, ולאחר מרידות קשות, הרי שלבסוף הם הגיחו ממחילות המסתור בהן הסתתרו, והקימו בראש התל כפר משגשג, שבמרכזו אחד מבתי הכנסת המפוארים והמרשימים המוכרים באזור, ואפילו בארץ כולה."

מציאת מערכת המסתור המסועפת עשויה לתרום לדיון המחקרי בן עשרות שנים; עד כה, החוקרים היו חלוקים בדעתם בשאלה אם מרד בר כוכבא הגיע גם אל הגליל, או שמא נותר במרכז הארץ. החוקרים  פרופ' ינון שבטיאל מהמכללה האקדמית צפת ואורי ברגר מרשות העתיקות מתארכים, על פי ממצאים מגוונים, את חלקיה הפנימיים של מערכת המסתור לימי פרוץ המרד השני, ולתובנה שבחלק מהמתקנים הקדומים שבתוכה היה שימוש גם במהלך המרד הראשון. "לא ברור אם המערכת שימשה למפלט במהלך המרד השני עצמו, אבל בהחלט נראה שהיא הוכנה לקראתו", הם אומרים. "אנחנו מקווים שחפירות נוספות יביאו לפתרון השאלה".

פרופ' ינון שבטיאל במערכת המסתור. | אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

פרופ' ינון שבטיאל במערכת המסתור. | צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות