"בתחילת המלחמה נסעתי למרכז לכמה ימים, אבל קשה לי מאוד להיות מחוץ לבית"

בשנת 1961 עלינו ממרוקו והגענו ישר לקריית־שמונה. אחי הקים את המסעדה והקייטרינג הרבה לפני שזה היה פופולרי בארץ. מאז שפרצה המלחמה כל העובדים יצאו לחל"ת, למעט 17 מהם. היום המסעדה עצמה סגורה, אין מכירות. אנחנו מכינים אוכל לכמה בתי אבות באזור, אבל את חלקם פינו, אז גם מעט העבודה שהייתה פחתה.

השניצל שלנו הוא הכי טעים שיש. אימהות באות לשאול מה שמנו בו כי הילד רוצה רק את השניצל שלנו. בימי שישי בדרך כלל יש לנו תפריט עשיר, שעכשיו ירד לחצי, כי אין טעם להכין הכול. אין קליינטורה, יש רק קצת חיילים שבאים לאכול.

קייטרינג תדמית הוקם לפני 33 שנה על ידי ציון אמסלם, אחיו של שמעון. הקייטרינג מספק אוכל איכותי ביתי לתושבי הסביבה, למפעלים ולבתי אבות באזור. בזמן שגרה מועסקים בו 40 עובדים.

אנחנו חייבים לקבל תמיכה מהמדינה. אין הכנסות, אנחנו מחזיקים עובדים, נותנים שירות. אנחנו גם לוקחים סיכון גבוה מאוד כשאנחנו נמצאים פה. לא תמיד יש התרעות לפני שנופלים פה טילים. אנחנו אנשי משפחה. העובדים אצלנו משוגעים לדבר, ואוהבים את העבודה כאן. האווירה טובה, ואנחנו מחוברים זה לזה.

שגרת מלחמה

ביום שלישי השבוע היינו באמצע העבודה, ופתאום שמענו נפילה. אנחנו מורגלים ברעשים, עוד כילד ידעתי לזהות את היציאות והנפילות, כבר 55 שנים אנחנו חוטפים את האש הזאת. האזעקה הגיעה אחרי הנפילה. כששמענו אותה נעמדנו והסתכלנו זה על זה - מה עושים? אנחנו תמיד מתלבטים אם לרוץ למיגונית או להישכב על הארץ. במקרה הזה נשכבנו על הארץ. המשכנו עד שסיימנו את העבודה, עם היד על הלב. בסוף התברר ששני אנשים נפצעו קשה בנפילה הזאת.

שמחת תורה

בחג שמענו מה קורה, אבל לא חשבנו שמספר ההרוגים יהיה גדול כל כך. אומנם יש לי ממ"ד בבית ביסוד־המעלה, אבל הילדים לא נתנו לי להיות פה לבד. חשבנו שמחבלים של חיזבאללה עלולים לפלוש ליישובים שלנו ולעשות מה שעשו בדרום. נסעתי למרכז לכמה ימים, אבל קשה לי מאוד להיות מחוץ לבית. אני אוהב את הפינה שלי. היום אני מגיע אל הילדים לשבתות, כי הם מפחדים לבוא לפה.

פרידה

הכרתי את מירה איילון מכפר־יובל, שנהרגה עם הבן שלה ברק מפגיעת טיל לפני כחודש. היא הייתה מורה בקריית־שמונה, וממש גידלה פה דורות. אני מכיר אותה מהקייטרינג, היא הייתה באה לקנות אוכל לסופי שבוע. מתחילת המלחמה היא הגיעה בכל יום שישי לקחת אוכל לה ולחיילים ששומרים בכפר־יובל. כל העובדים כאן מכירים אותה, ראינו את התמונה שלה בחדשות וזה כאב לנו נורא.

חוסר ודאות

צריך לעשות סוף לסיפור הזה עם חיזבאללה, בלי משא ומתן. צריך להיכנס ולהרחיק אותם בכוח. זו תהיה מלחמה קשה, וכל הארץ תחטוף, לא רק בצפון, אבל חייבים לעשות לזה סוף. צריך להחזיר אותם לתקופת האבן, הם מבינים כוח.

להשתתפות במדור פנו אלינו במייל  || yaelienm@gmail.com