הממשלה תדון היום (א') בתקציב המדינה לשנת 2024, שכולל קיצוצים נרחבים והעלאות מיסים, כולל קיצוץ רוחבי של 3% מתקציבי כל המשרדים, בשל המצב הביטחוני. לטיוטת התקציב שהגיש האוצר נרשמו התנגדויות משמעותיות בקרב רוב ככל שרי הממשלה, המתקשים להשלים עם קיצוצים בתקציבי משרדיהם.
הישיבה נדחתה מהשבוע שעבר בשל חילוקי דעות בין בכירי האוצר לראש הממשלה נתניהו במספר קיצוצים וגזרות מס מסוימות. בלשכת שר האוצר סמוטריץ' אמרו כי "כדי לאפשר מיצוי העבודה המשפטית המקצועית על החלטות הממשלה הנלוות לתקציב המתוקן, סוכם על דחיית הדיון וההצבעה על תקציב המדינה המתוקן לשנת 2024 ביום ראשון".
במסמך שהפיץ משרד האוצר לקראת הדיון נאמר: "למלחמה השפעות מרחיקות לכת על התנאים הכלכליים של המשק. המלחמה מכבידה על פעילות המשק, מובילה לירידה בהכנסות המדינה ומייצרת הוצאות נוספות ניכרות לממשלה".
הכי מעניין
לפי תחזית הכלכלן הראשי במשרד האוצר, צפויה המלחמה להביא להאטת הצמיחה בכ-1.4% בשנת 2023 ובכ-1.1% בשנת 2024 על פי תרחיש בסיס לפיו הלחימה העצימה מסתיימת ברבעון הראשון לשנת 2024. בתנאים אלו, הכנסות המדינה צפויות להיפגע בכ-24 מיליארד ש"ח ובכ-36.4 מיליארד ש"ח בשנים 2023 ו-2024 בהתאמה בשל השלכות המלחמה. לעומת זאת הוצאות הממשלה למימון המלחמה צפויות לעמוד על כ-30 מיליארד ש"ח בשנת 2023 וכ-85 מיליארד ש"ח ב-2024, כ-15 מיליארד ש"ח אמורים להגיע מכספי הסיוע האמריקני.
השר בצלאל סמוטריץ', היום. | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
לאור זאת קבעו במשרד האוצר צעדים עיקריים כמו צמצום תקציב משרדי הממשלה: הפחתת תוספות תקציביות, צמצום תקציבים קואליציוניים, הקפאת צמצום ודחיית שורת פרויקטים ותכניות של הממשלה, בהן תכנית החומש לחברה הערבית, תכנית לחיזוק העיר בית שמש, תכנית לאומית להתמודדות עם שריפות יער, חורש ושטחים פתוחים; תכנית לעידוד צמיחה דמוגרפית ופיתוח כלכלי ביישובים באזור הנגב המזרחי; סיוע להקמה ולפיתוח של היישוב חריש, הקמת מיזם "עם עולם" במרכז העיר ירושלים, סיוע לפעילויות יד יצחק בן-צבי; תוכנית סיוע לטבריה ולאזור סובב כנרת ולשיקום ושדרוג תשתיות תיירותיות ציבוריות כתוצאה מנזקי הסערה שהתחוללה במאי 2022; תוכנית לחיזוק ופיתוח כלכלי-חברתי ליישוב ג'סר א-זרקא, תוכנית להצלה, לשימור, לפיתוח ולמניעת שוד והרס עתיקות באתרי מורשת באזור יהודה והשומרון ובקעת הירדן והתכנית לשילובם של אזרחים ממוצא אתיופי.
עוד בגזרות: הפחתת התקציב הממשלתי לפרסום והפחתת התקציב המוקצה להתקשרות עם לשכת הפרסום הממשלתית ותקציב משרדי הממשלה. וכן, הפחתת מספר תקני כוח האדם בממשלה: הקפאת גיוסים במשרדי הממשלה, ועצירת התרחבות מצבת העובדים במשרדי הממשלה בשנים 2024 ו-2025.
באשר להכנסות הצפויות הצביעו במשרד האוצר על מיסוי השימוש בתזקיק שעווני מזהם (תחליף לדלק), צמצום נסועה, הטלת מס על מוצרי סיגריות וטבק ורכבים חשמליים, העלאת שיעור המע"מ ב-1% החל מינואר 2025, מיסוי רווחי בנקים ועוד.
משרד האוצר. | צילום: שאטרסטוק
מאחר שמדובר בקיצוץ רוחבי, ספק אם יצליחו השרים לשנות את ההחלטה, אך בימים האחרונים מפעילים חלקם לחץ כבד ואף מבקשים תוספות תקציב למשרדיהם. "מערכת הבריאות היא חלק מרכזי ממערך הלחימה בדומה למערכת הביטחון. על מנת לעמוד באתגרים שהציבה המלחמה לשנים הקרובות, חייבת ערכת הבריאות לקבל תוספת תקציב משמעותית מאוד. זה צו השעה והצעד ההכרחי לשמירה על בריאות הציבור", אמר אמש שר הבריאות אוריאל בוסו וציין בין היתר את התוכנית לבריאות הנפש.
במכתב ששלח השר עמיחי שיקלי הוא ביקש מרה"מ שלא לקצץ מתכנית החומש לחברה הערבית. "מוטלת עלינו האחריות לשמור על האמון ההדדי ומרקם החיים העדין פה בארץ. הקיצוץ פוגע בתוכניות אסטרטגיות שהן השקעה כלכלית מחושבת".
אמש קיים רה"מ נתניהו מסיבת עיתונאים והתייחס גם לתקציב הצפוי, אשר לדבריו "יבטיח את המשך המלחמה: עוד כסף לביטחון, הרבה יותר כסף. עוד תגמולים ומענקים למילואימניקים, למשפחות, לעצמאים, לכל הנושאים בעול. עוד סיוע להשבת המפונים לבתיהם ולשיקום הישובים והקיבוצים".