נציגת יוצאי יהדות מצרים לנשיא א-סיסי: "99% מהיהודים בארצות הערב גורשו או ברחו"

נשיא מצרים, עבד אלפתאח א-סיסי, נפגש אתמול בקהיר עם שר החוץ האמריקאי, אנתוני בלינקן,  הוא פנה אליו ואמר, "אמרת שאתה אדם יהודי, הרשה לי לומר לך שאני אזרח מצרי שגדל בשכונה יחד עם היהודים. הם לא היו נתונים לשום צורה של דיכוי או הטרדה. לא הייתה התמקדות ביהודים בהיסטוריה העתיקה או המודרנית. אולי התמקדו בהם באירופה, אך לא במדינות האסלאמיות".

בתגובה לדבריו של נשיא מצרים, מבהירה לבנה זמיר, נשיאת ארגון יוצאי יהודי מצרים העולמית, כי המציאות ההיסטורית שמציג הנשיא המצרי, רחוקה מלהיות מדויקת.

"דבריו של א-סיסי כנראה מכוונים לתקופה היפה והטובה של לפני 1948, אותה יהודי מצרים לא ישכחו לעולם.

היא הוסיפה, "בניגוד לדבריו של הנשיא המצרי, כ-99% מתוך כמיליון יהודים שחיו בכל ארצות ערב והאסלאם, הודרו, או גורשו או נסו על נפשם בהותירם כל רכושם מאחור, והעובדה הזאת אומרת דרשני. אף אדם לא עוזב ככה את רכושו, זהותו ועברו – אלא אם באמת רע לו מאוד. זו הייתה תופעה כלל ערבית, לא ספציפית של מצרים, על סמך החלטה שהתקבלה פה אחד על ידי הליגה הערבית, מיד לאחר החלטת האו"ם על החלוקה בכ"ט בנובמבר 1947 וכל ארצות ערב מימשו אותה.

אפשר לציין את היהודים מעיראק  שחוו את (אירועי) הפרהוד, ובלוב סבלו מהתנכלויות מחרידות וקשות ביותר בעיקר בשנים 1945, וב-1967.

באשר ליהודי מצרים, קשה לי להאמין שהנשיא א-סיסי אינו יודע על ההתנכלויות הקשות שחוו יהודי מצרים בשלושת המלחמות בין ישראל-ומצרים, 1948, 1956, ו-1967, בהם אלפי יהודי מצרים נעצרו ולאחר מכן גורשו הישר מהמעצר לאנייה עם אזיקים ביד, רכושם הולאם, נושלו מאזרחותם המצרית, למי שהייתה כזאת, ודרכונם הוחתם בחותמת 'הלוך ללא חזרה'.

עד שמצרים התרוקנה מיהודייה, עשרות אלפים מבין יהודי מצרים נותרו חסרי-אזרחות. הפכנו לפליטים וטוב שהייתה מדינת ישראל שקלטה אותנו ואפשרה לנו יחד עם כ-650,000 פליטים יהודים מארצות ערב שהגיעו לכאן, לצאת מהפליטות. ללמוד, לעבוד, לבנות את הארץ ולהפוך לחלק מעמודי התווך של המדינה.

היו אכן ימים טובים במצרים כפי שא-סיסי מתאר בדבריו וחיים משותפים עם המוסלמים. יש לי גם הערצה אישית לנשיא א-סיסי על אומץ לבו ופתיחותו. הפתרון היחידי הוא קבלת האחר באשר הוא משני הצדדים והפסקת השנאה, להוציא כמובן חמולות של טרוריסטים ברברים העוסקים בפשעי מלחמה".

בסוף דבריו, הזכיר הנשיא א-סיסי את רצח שני המנהיגים: אנואר א-סאדאת ויצחק רבין, ולא בכדי. אך שום דבר לא מצדיק ומעולם לא יצדיק את הפשעים שאנחנו חווים בימים אלה במדינת ישראל. כולנו בוכים את האימהות שבנותיהן עדיין בשבי בעזה, את הנעדרים, ואלה שנטבחו וקיפחו את חייהם ללא שוב - השם יקום דמם. אך עם ישראל חי, אמן".