יהונתן גפן, אחד המשוררים והסופרים הבולטים בישראל בעשורים האחרונים, שחתום על יצירות מרכזיות בספרות ובשירה כמו "הכבש השישה עשר", הבלדה על חדווה ושלומיק", "הנסיך הקטן" ועוד רבים, הלך לעולמו בגיל 76. משפחת גפן מסרה "בצער רב המשפחה מודיעה על פטירתו של אהובנו", ומועד הלוויה יימסר בהמשך.
במשך השנים היה גפן שותף לעשרות מופעי סאטירה ובידור, החל משנות השבעים ועד לשנים האחרונות. בנוסף כתב מחזות רבים שהועלו על בימות התיאטרון בישראל, ועבד עם גדולי האמנים, הזמרים, היוצרים והבימאים בתולדות התרבות הישראלית. כפובליציסט כתב טורי דעה במשך עשרות שנים בעיתונים המובילים בישראל - בתחילה ב"מעריב" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות". בנוסף, תרגם ספרים רבים לעברית, ביניהם "המיזנתרופ" של מולייר.
בנוסף לפעילותו התרבותית, יהונתן גפן היה אחד מהדוברים הבולטים של השמאל הישראלי, כבר מראשית הקריירה שלו כמשורר וסופר. הוא הרבה בהופעותיו לקדם את ההתנגדות למלחמות ולהתיישבות ביהודה ושומרון, ובמשך השנים סיפק לא מעט התבטאויות מעוררות סערה, ובכמה מקרים אף התנצל על אמירות פוליטיות שהרחיקו לכת.
הכי מעניין
יהונתן גפן הותיר שלושה ילדים. הזמר והיוצר אביב גפן, המחזאית והשחקנית שירה גפן ונטאשה גפן.
יו"ר "המחנה הממלכתי" בני גנץ ספד לו וכתב כי "יהונתן גפן, היה שילוב מיוחד - הוא היה פטריוט שלחם עבור המדינה, ואיש מחאה אידיאליסט שיצא כמעט נגד כל נורמה. הוא היה קשוח וציניקן, וידע לגעת ברגש אינסופי בשיריו בכל אחד - מהמבוגרים ביותר שקראו את טוריו וסיפוריו, ועד לילדים שנרדמו בכבש השישה עשר. הוא דיבר וכתב על אהבה ועל השלום. הוא אהב וכאב את המדינה, והיה לו אכפת ממנה. ובעיקר, הוא רק רצה ש'יהיה טוב'".