"חובה היסטורית ומוסרית": המדינה תסייע להשיב לבעליהן יצירות אמנות שנשדדו בשואה

הצוות הבין משרדי להסדרת הטיפול ביצירות אמנות, שנגזלו בתקופת השלטון הנאצי ונמצאות בישראל, מפרסם את המלצותיו לרגל יום השואה 2023. מוזיאונים יערכו מחקר כדי לאתר את הבעלים של היצירות ולהשיבם ותינתן להם תמיכה כספית ייעודית

תוכן השמע עדיין בהכנה...

תשמישי קדושה שנגזלו מבתי כנסת ובתים יהודיים על ידי הנאצים והתגלו לאחר המלחמה על ידי כוחות בעלות הברית. | באדיבות ארכיון יד ושם

תשמישי קדושה שנגזלו מבתי כנסת ובתים יהודיים על ידי הנאצים והתגלו לאחר המלחמה על ידי כוחות בעלות הברית. | צילום: באדיבות ארכיון יד ושם

הצוות הבין משרדי, בראשות האפוטרופוס הכללי, הכולל את נציגי משרד המשפטים, משרד התרבות והמשרד לשוויון חברתי, מפרסם היום, יום השואה תשפ"ג, את המלצותיו. הצוות פעל להעלאת המודעות לנושא, נפגש עם מומחים מהארץ והעולם, וכן הוקם אתר אינטרנט ייעודי לנושא.

בתקופת השלטון הנאצי נגזלו כ-600 אלף נכסי תרבות מיהודים. לאורך השנים, חלק מהם מצאו את דרכם לישראל. המלצות הצוות נועדו לקדם את זיהוי היצירות הגזולות המצויות בישראל, למצוא את הבעלים המקוריים של היצירות ואת יורשיהם, ולסייע בהשבה, או בפתרון אחר הוגן וצודק, כחלופה להשבת היצירות. המלצות הצוות מבקשות להביא לעשיית צדק היסטורי; להבטיח שקיפות לציבור; ולקדם את שימור זיכרון השואה והנצחת התרבות היהודית שהנאצים ביקשו להשמיד ולהשכיח.

גרמנים אתניים בוזזים את רכוש היהודים אשר גורשו, שידלוביץ, פולין, 1942. | באדיבות ארכיון יד ושם

גרמנים אתניים בוזזים את רכוש היהודים אשר גורשו, שידלוביץ, פולין, 1942. | צילום: באדיבות ארכיון יד ושם

הצוות ממליץ, שאם יש חשש שיצירת אמנות המוחזקת על ידי מוזיאון מוכר היא יצירה גזולה, המוזאון יבצע מחקר המכונה "חקר מוצאות", בכדי לגלות מי החזיק ביצירה בתקופת השלטון הנאצי והאם היא נגזלה מבעליה. לשם כך, ממליץ הצוות כי יינתנו תמיכות ייעודיות לטובת מימון הליכי המחקר, ע"י משרד התרבות, ותחת הובלתו.

הכי מעניין

המלצה נוספת קובעת כי האפוטרופוס הכללי יוסמך לסייע באיתור של יורשים פוטנציאליים של יצירות אמנות, על מנת שמוזאונים יוכלו לפעול להשבת היצירות. המוזאונים יחויבו לפעול על מנת להשיב יצירות או להגיע לפתרון הוגן וצודק אחר ביצירה, ולהבטיח את הנצחת היצירה ואת בעליה המקוריים.

גרמניות אתניות בוזזות רכוש של יהודים, שידלוביץ, פלין, 1942. | באדיבות ארכיון יד ושם

גרמניות אתניות בוזזות רכוש של יהודים, שידלוביץ, פלין, 1942. | צילום: באדיבות ארכיון יד ושם

לאור חלוף הזמן, והקושי לאתר את היורשים של היצירות, הצוות ממליץ על מספר כלים משפטיים שיאפשרו לאתר את הבעלים והיורשים ולקבוע את זכויותיהם, וכן על הקמת וועדת ערר, שתוכל להקל על ההליכים הללו, כמו גם להכריע בעררים בנושא.

איתמר דוננפלד, מנכ"ל משרד המשפטים, ברך את הצוות על עבודתו המקיפה. "המלצות הצוות, שאליו חברו משרדי הממשלה השונים, כמהלך משלים ליישום העקרונות וההצהרות במישור הבין-לאומי, מבקשות להבטיח כי העשייה של מדינת ישראל, בתחום חקר המוצאות של יצירות אמנות ותרבות, שהיו שייכות לנספי השואה, תתבצע בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים הגבוהים והראויים ביותר. המלצות אלו מבקשות להמשיך ולהבטיח את הנחלת זיכרון השואה והנצחת התרבות היהודית".

עו"ד בן ציון פיגלסון, האפוטרופוס הכללי, הוסיף "הסדרת מחקר של יצירות אומנות שנגזלו בתקופת השלטון הנאצי והגיעו לישראל והשבתן היא חובה היסטורית ומוסרית שבשלה העת להסדירה. זהו נדבך חשוב נוסף בהנצחת השואה והנחלת זכרה בקרב הדורות הבאים. המלצות הצוות הבין משרדי הן צעד משמעותי לקידום הנושא. בכך תתפוס מדינת ישראל את מקומה הראוי, בחוד החנית של מדינות העולם".