בצפון סוף-סוף אוכפים עבירות בנייה - נגד יהודים

ביישוב המחאה העברי החדש רמת־ארבל, סמוך לצומת גולני שבגליל התחתון, נערכים לפינוי. בראשית השבוע שעבר הניחו פקחי רשות האכיפה במקרקעין צווי הריסה, בדרישה ששתי המשפחות היהודיות שמתגוררות שם זה כמה שבועות, במבנים ניידים וארעיים, יעזבו את המקום. "אנחנו רוצים להקים את היישוב על פי חוק", אומרת הודיה יונה, אחת התושבים הטריים בכפר־ארבל. "אחרי עשרים שנה שמנסים לקדם את היישוב בשקט, אנחנו מבינים שאחרת זה לא יקרה. אם לא יהיה מי שישב בשטח ויישאר פה, הבדואים ישתלטו על עוד שטחים. השכנים צריכים להבין שגם לנו יש מקום כאן".המשפחות שהתיישבו בקרקע, המיועדת להקמת רמת־ארבל זה עשרים שנה, טוענות כי המדינה פועלת באכיפה לא שוויונית ומתעלמת לחלוטין מהחווה הבדואית הוותיקה והבלתי חוקית הסמוכה.המשפחה הבדואית מתגוררת שם במאהל גדול, הכולל מגורים, מכלאות לחיות משק, מטע זיתים ועוד. לה לא הונפקו צווי פינוי.הקמתו של רמת־ארבל אושרה בהחלטת ממשלה כבר ביולי 2002. ליישוב יש תכנון מפורט ל־500 יחידות דיור על צלע ההר המשתפלת מהקיבוצים רביד ומסד, מול בקעת ארבל וקרני חיטים. אחד מהיזמים בעלי הקרקע המיועדת ליישוב הוא עו"ד דוד קירשנבום. "בראשית 2001 נפגשתי עם ראש המועצה האזורית גליל תחתון ועם מתכננת המועצה, והם הסבירו לי על החשיבות הרבה שהם רואים ברכישת הקרקע ובהקמת יישוב חזק וגדול שם", הוא מספר. "הם נימקו את בקשתם בכך שהמאזן הדמוגרפי בגליל בכי רע. הקרקע סמוכה לכביש 65 המוביל מצומת גולני צפונה, על הר טרשים קירח ללא כל ערכי טבע לשמירה".

הבעלות על הקרקע מתחלקת בין המדינה (30 אחוז) ובין בעלים פרטיים (70 אחוז). מאז הפגישה הובילו במועצה האזורית את התוכניות להקמת היישוב, והצליחו לקדמן בישיבת ממשלה, בוועדות התכנון המחוזיות ובכל שאר המשוכות. ובכל זאת, בחודש מרץ 2013 קבעה המועצה הארצית לתכנון ובנייה שבחלוף 11 שנים מאז החלטת הממשלה על הקמת היישוב, על הממשלה לאשרר את החלטתה. מאז נמנעת הממשלה מהבאת הנושא לאישור מחודש. "בזמן שהממשלה לא מאפשרת את הקמת היישוב, ההתיישבות הבדואית רק מתרחבת", טוען קירשנבום. "המדינה לא רוצה להתעסק איתם ולעורר רעש, וקל לה יותר להגיד ליהודים שילכו מכאן".

וכך, הקיץ, בשטח המתוכנן להקמת היישוב, התיישבו על הקרקע שתי משפחות צעירות המבקשות לקבוע עובדות בשטח ולהביא להעלאת המודעות לחשיבות הקמתו. בחודשים האחרונים מקיימים המתיישבים החדשים במקום אירועי הפנינג למשפחות המבקשות לגור גם הן ביישוב המיועד.

הודיה וישי יונה, עד לפני כמה שבועות תושבי קריית־שמונה, הגיעו לגור ברמת־ארבל עם הבת שלהם, בת שלושה חודשים. "רכשנו לא מזמן קרוואן נגרר, ועלינו איתו לקרקע", מספרת הודיה. ההתיישבות במקום מנוגדת לחוק, אך היא אומרת שלא האמינה שהמדינה באמת תדרוש שיעזבו. "לא חשבתי שיוציאו לנו צווי פינוי, כי השכן הבדואי בחווה לידנו השתלט על אותו השטח ונטע זיתים ובנה דיר עיזים. לא האמנו שאותו ישאירו ואותנו יפנו. הנחנו שלא ירצו להתמודד מולו, ולכן יניחו גם לנו. היינו בהלם מכך שהמדינה מבקשת לגרש אותנו מכאן. הפקחים עם הצווים עברו דרך החווה של הבדואי כשהם הגיעו אלינו עם צווי הפינוי".

גורמים ברשות מקרקעי ישראל מבהירים מנגד כי את ההתיישבות הבדואית הלא חוקית, שקיימת שנים רבות בשטח, לא ניתן לפנות אלא באמצעות צו בית משפט ואילו את ההתיישבות היהודית החדשה והטרייה הם מחוייבים לפנות על פי חוק באמצעות צו הריסה והמדיניות נגד בנייה חדשה לא חוקית היא זהה מול כל מי שמפר את חוקי התכנון והבנייה.

השכן הבדואי הוא חאמד חבייב, ולדברי הודיה השכנות ביניהם נעימה וטובה. "הוא נחמד מאוד, ובשבתות עוזר לנו כ'גוי של שבת' אם נגמר לגנרטור שלנו הדלק. הוא שכן טוב, אבל אני לא בטוחה שכל המשפחה שלו בעד שיגורו כאן יהודים. לא באנו לגרש אותו ולא להעיף אותו, אבל אנחנו רוצים ליישב את השטח שאמור לקום עליו יישוב יהודי, כפי שהממשלה החליטה ולא ביצעה".

ענאן חבייב, בנו של חאמד, תומך גם הוא בהקמת היישוב וסבור שאם יוקם "ערך הקרקע יעלה". "הם לא מפריעים לי", הוא אומר. "בכיף, שכל אחד יגור בשטח שלו. אבל אני לא מאמין שיקום פה יישוב, כי מדברים על זה כבר שלושים שנה. אני מחזיק להם אצבעות אבל המדינה לא תיתן להם".

בני משפחת חבייב למדו בתיכון החקלאי כדורי והם משרתים בצבא. "נולדתי כאן וגדלתי כאן על שטח שקיבלנו בירושה מדורי דורות. אני מכבד את השכנים והם מכבדים אותנו, וכל עוד זה לא פוגע בנו, אין לי בעיה".

חברי הגרעין המייסד של רמת־ארבל פנו אל ח"כ שרון רופא־אופיר (ישראל ביתנו), והיא התגייסה לעזרתם. "הסיפור הזה מלא סימני שאלה", היא אומרת. "איך החלטת ממשלה שהתקבלה בשנת 2002 אינה מיושמת? מדוע התוכנית שהופקדה בוועדה המחוזית טרם אושרה?". רופא־אופיר מתריעה: "אנחנו נמצאים בתהליך זוחל של אובדן משילות שבסופו נשלם מחיר כבד. אני מאמינה בהקמת יישובים חדשים בגליל ובעיבוי היישובים הקיימים, ומתכוונת להירתם לנושא עד שיימצא פתרון".