דו"ח התרסקות מסוק העטלף: המנוע עלה באש שהתפשטה לשאר המסוק

צה"ל הציג מתיר לפרסום הבוקר (ו') את ממצאי הביניים של דו"ח התרסקות מסוק העטלף בתחילת חודש ינואר מעל חופי הים של חיפה. גם הדו"ח השני בסדרת הדוחות שמתחקרים את האסון בו נהרגו שני טייסים, סגן-אלוף ארז שחייני ז״ל ורב-סרן חן פוגל ז״ל, מחדד את הממצאים הראשונים לפיהם מנוע אחד עלה באש ושיתק את יכולת הטייסים לשלוט על המסוק. מהתאונה ניצל סרן רון בירמן, קצין הסיור הימי.

מממצאי הביניים עולה כי הצוות תפעל אירוע חירום מורכב, במשך כשתי דקות עד לפגיעה במים. האירוע התרחש בשל כשל פנימי במנוע שמאל, שגרם בהמשך להידלקות אש ולחדירת עשן לתא הצוות. התפשטות האש גרמה לפגיעות גם במנוע ימין. כתוצאה מהיפגעות שני המנועים, המסוק הנמיך במהירות ופגע במים בעוצמה. עוצמת הפגיעה במים הותירה את הטייסים מחוסרי הכרה או תפקוד, ולא זוהו פעולות המעידות על ניסיון היחלצותם. ניתן לקבוע כי הטייסים טבעו.

מבדיקת מנוע המסוק על-ידי היצרן עולה כי הכשל הטכני במנוע שמאל נבע מקורוזיה חמה ברכיב פנימי, שהובילה ליצירת סדק התעייפות בלהב טורבינה במנוע, שהתפתח בטיסה וגרם לבסוף לאש שהתפתחה באופן חריג. יצוין כי המנוע נבדק לאחרונה על-ידי היצרן בשנת 2017, בהתאם לנהלים הקובעים כי נדרש לעשות זאת מדי 1,650 שעות מנוע. מאז הביקורת האחרונה שעבר מנוע זה ועד לתאונה, חלפו פחות מ-1,400 שעות. בנוסף, לפני כשנה עבר המסוק ביקורת מקיפה בארץ ונמצא תקין. נדגיש שעל פי היצרן, כשל זה הינו הראשון מסוגו בעולם. הסיבה להיווצרות הקורוזיה החמה ברכיב הפנימי במנוע עודנה בבחינה. בדיקה ותיקון הרכיבים הפנימיים במנוע, נעשים רק על-ידי היצרן.

צוות החקירה מצא כי הלוחמים תפעלו את האירוע בקור רוח, בעבודת צוות רציפה, באבחנה מהירה ותוך ניסיונות תגובה לשינויים. עוד נמצא כי הטייסים לא כיבו את המנוע לפני הפעלת מכלי כיבוי האש ובכך קטנה יעילות מערכות הכיבוי.

הצוות המשיך להטיס את המסוק עד לרגע הפגיעה במים, ובכך תרם להצלתו של סרן רון בירמן. המסוק התהפך שניות בודדות לאחר מכן. הצוות הפעיל את מערכות הציפה, אך מערכות אלו אינן מיועדות להתמודדות עם פגיעה בעוצמה שכזו ועל כן המצוף הימני התפוצץ. מכלול הזנב נשבר, הדלת של קצין הסיור הימי נפתחה והמסוק החל לשקוע.

בתוך שמונה דקות מרגע איבוד הקשר עם המסוק, החלו פעולות חילוץ והצלה והוזנקו כוחות מחיל האוויר, חיל הים ומשטרת ישראל. בתנאי תאונה זו, לא ניתן היה להציל את הטייסים. סרן בירמן חולץ בחיים.

הדו"ח הוצג למפקד חיל האוויר, למשפחות השכולות וגם לצוות הטייסת. מפקד חיל האוויר, אלוף עמיקם נורקין קיבל את ממצאי הביניים ואת המלצות הצוות להמשך תהליך הבדיקה, ובכלל זה חזרה מדורגת של מסוקי העטלף לטיסה והמשך תהליך הבדיקה בנושאים טכניים, אחזקת המסוק, ספרות, הכשרה, הדרכה, שליטה ועוד.

"מאז התאונה מתבצע מאמץ חוצה יבשות, ללא מגבלת משאבים, עם מגוון יועצים, חברות אזרחיות, טייסי ניסוי והיצרן בצרפת כדי להבין לעומק את נסיבות התאונה", סיכם מפקד חיל האוויר. "לא מצאנו כשל בתהליך האחזקתי השוטף. מסוק 'עטלף' הוא מסוק שטס שנים רבות, ומנועיו נפוצים בעולם ולא מוכרות בו תאונות בהיקף חריג. כל תאונה הינה ברת מניעה, ואנו מבינים כי סיבת התאונה הייתה תקלה טכנית. נמשיך לחקור ולהשתפר ולעשות ככל שניתן למנוע הישנות אירועים מסוג זה. סא״ל ארז שחייני ז״ל, סגן מפקד בסיס רמת דוד, ורס״ן חן פוגל ז״ל, סגן מפקד טייסת 'מגיני המערב', שניהם טייסים ומפקדים בכירים בחיל, מקצועיים ומנוסים, אשר ביצעו אימונים ופעילויות מבצעיות רבות וצברו אלפי שעות טיסה, מילאו תפקידי פיקוד ולחימה ותרמו רבות לביטחון מדינת ישראל. הטייסים ביצעו תרגולות חירום ומילוט אשר הכשירו אותם להתמודדות עם אירועי קיצון. הצוות התמודד עם תקלה ורצף אירועים באוויר בזמן קצר, בקור רוח ובעבודת צוות, ופעולותיהם הביאו לפגיעת המסוק במים בצורה שאפשרה את הצלת סרן רון בירמן".