שרידים ארכיאולוגיים מימי הסנהדרין נחשפו ביבנה, מושב הסנהדרין

בחפירות ארכיאולוגית בעיר יבנה, ששימשה בעבר כמקום מושב הסנהדרין, נחשפו לאחרונה שרידי מבנה המתוארך לימי הסנהדרין. מדובר בגילוי ראשון מסוגו בכל הנוגע לתקופת הסנהדרין ביבנה.

בתוך המבנה נמצאו ספלי מדידה עשויים אבן גיר שלא מקבלים טומאה על פי ההלכה, דבר שמעיד על נוכחות יהודית ועל שמירת הלכות טומאה וטהרה במקום. במהלך החפירות התגלה אף בית קברות רחב היקף. לדברי פבלו בצר וד"ר דניאל וורגה, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, נמצאו "עשרות קברים המסודרים באופן יוצא דופן, בשורות ובמרחקים קבועים, דבר שעשוי ללמד על קיומה של מן 'חברה קדישא' כגורם אחראי על הקבורה".

אומנם ניתן לשער כי על פי מיקומו, בית הקברות הוקם מחוץ לגבולות העיר בהתאם להלכה היהודית ולחוק הרומי, אך כיוון שלא מופיעים עליהם סימנים אתניים מזהים, עוד לא ידוע אם אלו קברים יהודיים או פגאניים.

בחפירה נחשף ממצא מפתיע נוסף: יותר מ-150 בקבוקוני זכוכית התגלו כשהם מונחים מעל לקברים. ד"ר יעל גורין-רוזן, ראש ענף זכוכית ברשות העתיקות, מסבירה כי הבקבוקונים שימשו ככל הנראה לשמירת נוזלים יקרי ערך, כגון שמנים ריחניים. נוסף לממצאים אלו, נחשף לאחרונה בקרבת מקום מפעל עצום להפקת יין מהתקופה הביזנטית.

"גילוי הממצאים מימי הסנהדרין מאוד מרגש", אומרים וורגה ובצר. "זו דרישת שלום ישירה מהתקופה שבה אספה ההנהגה היהודית את השברים אחרי חורבן בית המקדש, גלתה ליבנה, ושם החלה לשקם מחדש את העם היהודי".

לעיר יבנה חשיבות גדולה בהיסטוריה היהודית. "לפני חורבן בית המקדש השני נמלט רבן יוחנן בן זכאי מירושלים הנצורה לעיר, ועם חורבן הבית לפיד היהדות ניצת שנית עם הקמת הסנהדרין ביבנה", אמר צבי גוב-ארי, ראש עיריית יבנה. "כמו כן, בתקופה החשמונאית, היה לה תפקיד חשוב במאבק בין צבא המכבים לבין השלטון היווני".