עתידו של מתווה הכותל עומד במבחן בממשלה. בשבוע הבא תידרש המדינה להעביר את עמדתה לבג"ץ, כאשר על הפרק שלוש אפשרויות: לקדם את המתווה, לבטל אותו, או לבקש דחייה של כמה חודשים במתן התשובה.
הצהרותיהם של בכירי הממשלה על קידום מתווה הכותל התחדשו מאז העברת התקציב ולקראת התאריך האחרון למתן תשובה. מצד אחד נמצא האגף השמרני בממשלה, שמבקש להימנע מהכרה בזרמים האחרים ביהדות, ומצד שני האגף הליברלי-חילוני, שטוען שהמתווה כפי שהוא, הוא כבר בגדר פשרה.
השר לשירותי דת מתן כהנא, שרת הפנים איילת שקד ושר השיכון זאב אלקין מסכימים למתווה, אך דורשים להכניס בו שינויים בתקנות כך שלא ישתמע ממנו שמוענק מעמד רשמי לרפורמים ומתוך כך הכרה ממשלתית בהם.
הכי מעניין
מנגד, שר החוץ יאיר לפיד תומך ביישום מתווה הכותל במלואו: "אלחם עד שהמתווה יעבור", אמר לאחרונה, אך הודה כי "לא כולם בממשלה מסכימים עם זה". במפלגת העבודה, שר התפוצות נחמן שי וח"כ גלעד קריב עובדים ללא לאות על יישום מתווה הכותל, כפי שנכתב בהסכמים הקואליציוניים. "אנחנו על זה תוך שמירה על יציבות הקואליציה", אמרה יו"ר המפלגה השרה מרב מיכאלי. "מתווה הכותל הוא מתווה סביר והגיוני, זו פשרה טובה. בואו נוציא אותו לפועל", הוסיף שי.
גורמים בסביבתו של קריב מבהירים כי בכל מקרה לא תהיה נסיגה ממתווה הכותל. על פי הגורמים, מתווה הכותל דרש מהרפורמים, הקונסרבטיבים ונשות הכותל להסכים לפשרות נרחבות. הם מצפים כי המתווה הישן ייושם, אך על פי התאמות נדרשות למערכת מהפוליטית של 2022.