ד"ר אלרעי-פרייס: תוקם ועדת חריגים לענייני התו הירוק

בוועדה ידונו במקרים בהם סבלו מתחסנים בחיסון השני מתופעת לוואי חמורה, וכתוצאה מכך לא יכולים להתחסן בחיסון השני

תוכן השמע עדיין בהכנה...

ד"ר שרון אלרעי-פרייס. | דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ

ד"ר שרון אלרעי-פרייס. | צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ

בדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת שנערך הבוקר (ג') השתתפה גם ד"ר שרון אלרעי-פרייס, שם בישרה כי תוקם "ועדת חריגים" שתדון בתו הירוק שתהיה מיועדת למי שסבלו מתופעת לוואי חמורה בעקבות החיסון השני, כשאחת מהתופעות החמורות עליהן מדובר היא "שיתוק על שם בל". מהדיון עלה כי מחוסנים שסבלו מתופעות לוואי חמורות ולא יכולים לקבל מנה שלישית - יצטרכו לגשת לוועדת החריגים כדי לקבל תו ירוק.

בין שאר הנושאים שנדונו בוועדה, נרשם ניסיון להגדיר מיהו מחלים מקורונה ומה האפשרויות שלו להתחסן. "כל ההגדרה של נוהל מחלים מגדירה מי נדרש להיכנס לבידוד אחרי שהוא במגע עם חולה מאומת, זו הגדרה רפואית לכל דבר", הבהירה ד"ר אלרעי-פרייס, "זו לא החלטה של הממשלה. אם על פי ההגדרה הזו מחילים תו ירוק וכדומה זו כבר החלטת ממשלה. אבל הבסיס של מי נמצא בסיכון אחרי שהוא נמצא במגע עם חולה מאומת נוגע לנוהל מחלים שהוא לא תו ירוק".

"מי שנותן אישור על החלמה או חיסון זה המערכת הרפואית, ההוראות שלנו אומרות לרופא מתי הוא יכול להגדיר חולה קורונה כמחלים", המשיכה ד"ר אלרעי-פרייס. "אם אין לו סימפטומים לאחר 10 ימים, אם הוא מדוכא חיסון זה כבר 20 ימים – מדובר בהוראות מפורטות שפתוחות לכל הציבור".

הכי מעניין

בהמשך ציינה כי דיוני הצוות לטיפול במגפות שקופים ומפורסמים לציבור. היא הסבירה כי ההחלטה להעניק את הבוסטר נבעה מכך שהחיסונים בישראל החלו מוקדם משאר העולם ולכן הייתה אצלנו קודם ירידה בחיסוניות. בנוגע לטענה כי קיימת כפייה על האזרחים להתחסן, השיבה כי "אין שום כפייה על אף אחד להתחסן ותמיד יש אפשרות גם לערוך בדיקת קורונה" שתאפשר להיכנס למקומות השונים.