החולצה היא חולצתו של יחיאל (איליה) שיינבוים, אחד משני מפקדי המרד. בוילנה, כמו בוורשה, היו שתי קבוצות מורדים. על הגדולה והמפורסמת יותר פיקד המשורר אבא קובנר, ועל השנייה פיקד שיינבוים.
שיינבוים נורה ונהרג דקות אחדות לאחר שירה את היריות הראשונות לעבר החיילים הגרמנים ועוזריהם האסטונים. אשתו פסיה קברה אותו, ואילו את חולצתו המוכתמת בדם שלחה אחרי המלחמה, ממנה ניצלה, לאחותו אורה, שחיה בקיבוץ יגור.
הכי מעניין
78 שנה שרדה החולצה בבית המשפחה, ועברה לרשותו של אחיינו של שיינבוים, יוחנן גרינשפון. בשיחה עם חברים דתיים, הבין גרינשפון שלפי ההלכה, יש חובה לקבור את שרידי החולצה, ככל שרידי דם של מת יהודי. קיבוץ יגור הסכים לקבור את השרידים בבית העלמין שלו. וכך התקיימה קבורת החולצה הערב, במלאת 78 שנים בדיוק למותו של שיינבוים.
גרינשפון הודה אחרי הקבורה לאנשי הקיבוץ על נכונותם לאפשר את הקבורה, והוסיף ש"החלון ממנו ירה איליה בחיילים הגרמנים ועוזריהם האסטונים היה בגובה שתי קומות בלבד, אבל הוא עמד מעל תהום מוסרית שכמוה לא הכירה האנושות".