100 אלף בדיקות ביום: כך נערכים בצה"ל לקטיעת שרשרת ההדבקה

גדוד חיילים סדירים, 400 אנשי מילואים ומערך דגימה מדן ועד אילת. כחודש וחצי לאחר הקמתו מערך החקירות האפידמיולוגית של פיקוד העורף בכוננות שיא. אל"ם במיל' ביסטריצר: "זו משימה לאומית"

תוכן השמע עדיין בהכנה...

מפקדת אלון. | AFP

מפקדת אלון. | צילום: AFP

כבר חודש וחצי פועלת מפקדת אלון שהוקמה לצורך סיוע למאבק בנגיף הקורונה וקטיעת ההדבקה בקרב האוכלוסייה. מפקד מרכז הדיגום של מפקדת אלון, אל"ם (במיל') גל ביסטריצר מספר בראיון מיוחד למקור ראשון כי להערכתו עד שיא החורף המפקדה תעבוד ביכולות שיא שיסייעו להפחית את מספר הנדבקים היומי ויספקו למקבלי ההחלטות תמונה מדויקת על הנעשה בישראל.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– הגל הקטלני: עלייה בממוצע התמותה בעקבות הקורונה

הכי מעניין

– הסעודים משיבים מתקפה: הנהגת הפלסטינים כושלת

– נסראללה צא מהבונקר, לישראל אין אינטרס לחסל אותך

מפקדת אלון שהוקמה בתחילת אוגוסט, הוקמה חצי שנה מאוחר מידי. אם מדינת ישראל הייתה מקבלת החלטה להקימה עם פרוץ המגיפה בחודש מארס, ייתכן והיום לא היה נדרש לסגור את המדינה פעם נוספת. קרבות אגו ושיח לא ענייני בקבינט הקורונה הביאו את ישראל להתפרצות קשה שכעת לא משאירה ברירות מהכנסת צה"ל לסיוע משמעותי יותר וסגר מלא על המדינה והמפקדה נערכת לסיים את פריסתה בשבועות הקרובים.

מפקדת אלון. | AFP

מפקדת אלון. | צילום: AFP

"תכלית קיומה של מפקדת אלון היא קטיעת שרשרת ההדבקה" מסביר מפקד מרכז הדיגום של מפקדת אלון, אל"ם (במיל') גל ביסטריצ'ר. "המפקדה מורכבת מארבעה ענפים שלכל אחד מאמץ משלו - מאמץ החקירות, הדיגום, הבדיקות ובסופו של דבר המלונות, הבידוד והאכיפה". ביסטריצר מסביר כי כל נושא המחקר לקטיעת שרשרת ההדבקה נועד למנוע ממי שנחשף לחולה מאומת להפיץ את המגיפה. "מערך הדגימה פרוס היום מדן ועד אילת וכבר איישנו אותו ב-400 אנשי מילואים. יש עשרות צוותים של מד"א שכפופים אלינו. אנחנו גם דוגמים וגם משנעים את הדגימות למעבדים. ברגע שיש תשובה חיובית אנחנו מיד מתחילים בביצוע חקירה אפידמיולוגית ובכך אנחנו מחזירים את הסיפור לתוך שרשרת קטיעת ההדבקה".

עם פרוץ המגיפה ישראל מצאה את עצמה מתמודדת עם תמותה רחבה בבית אבות. אחד הלקחים שהופקו הוא נושא הסקר באוכלוסייה במה שהוגדר כ: "תוכנית מגן אבות ואימהות" - תוכנית שכרגע לפחות עצרה את התמותה בבית האבות. "בדיוק לשם כך בנינו את סקר מגן אבות ואימהות שנועד לאבחן את המצב אצל אוכלוסיות בסיכון" מספר אל"ם במיל' ביסטריצר ומסביר כי בדומה בנו סקר חרדים שנועד לאבחן את המצב בקהילה החרדית ואותו דבר גם לגבי האוכלוסייה הערבית.

הרמטכ"ל רא"ל כוכבי עם אל"מ ביסטריצר

"זוהי תוכנית יזומה שלוקחת אוכלוסייה ומבצעת עליהם סקר במטרה לקטוע שם את שרשרת ההדבקה. כשאנחנו מקבלים מידע על התפרצות חריגה במוסד לתלמוד תורה או מוסד חינוכי אנחנו מפעילים את היכולות שלנו שכוללות דגימה של האנשים והחלטה מי לבידוד, מי לאשפוז ומי לחקירה אפידמיולוגית. יש גם מערך שמגיע לבתים של אוכלוסיות שלא יכולים לצאת מהבית לבצע שם דגימה. היחידה פורסת מתחמים של דרייב אין במקומות שיש התפרצות גדולה במטרה לעודד את הציבור לבוא להיבדק כי בסוף אנחנו צריכים את המידע כדי לדעת מה קורה באזור כזה או אחר".

"כשאנחנו מקבלים מידע על התפרצות חריגה במוסד לתלמוד תורה או מוסד חינוכי אנחנו מפעילים את היכולות שלנו שכוללות דגימה של האנשים והחלטה מי לבידוד, מי לאשפוז ומי לחקירה אפידמיולוגית. בנוסף פרסנו מתחמים רגליים בעיקר בערים חרדיות ששם המאפיין לאוכלוסייה זה שאין לכולם רכב או שלא כל בני המשפחה נכנסים בו"

מתחמי בדיקה רגליים לאוכלוסייה שאין בבעלותה רכבים. מתחם היבדק וסע של מד"א בירושלים. ספטמבר 2020. | EPA

מתחמי בדיקה רגליים לאוכלוסייה שאין בבעלותה רכבים. מתחם היבדק וסע של מד"א בירושלים. ספטמבר 2020. | צילום: EPA

"בתחילת חודש אוגוסט קיבלנו את המשימה להעמיד את מפקדת אלון וחודש ושבוע לאחר מכן המפקדה כבר עובדת" מסביר אל"ם במיל' ביסטריצר. "גייסנו כמובן מילואים ודרך אכ"א אנחנו מקבלים מאות חיילים לתגבור ואנחנו נקבל עוד. הגיוס מתבצע על פי הצורך והתפתחות המפקדה. יש לנו כבר מעל 350 נקודות בשטח ואנחנו בדרך למספרים יותר גבוהים. המטרה הסופית היא לייצר שרשרת לוגיסטית שיודעת לבצע את הפעולות בזמן קצר במטרה לסייע לקטוע את שרשרת ההדבקה".

כשמסתכלים על ההתארגנות אי אפשר שלא לשאול מדוע חיכו עד היום? ולמה רק השבוע התווספו מאות החיילים לתגבר את המפקדה? אל"ם במיל' ביסטריצר מסביר כי עד לא מזמן ההנחיה הייתה לפעול על פי תכנית הרמזור של הפרויקטור פרופ' רוני גמזו שאושרה בקבינט הקורונה.

"רוב הפעולות עד היום, מעל 90 אחוז, היו מוכוונות על פי הנחיה של הדרג המדיני של תכנית הרמזור" הוא מסביר. "היה דגש בעיקר על המגזר הערבי והחרדי שהם היו המוקדים העיקריים בשישה השבועות הראשונים של הקמת המפקדה ושם הצלחנו לזהות התפשטות חבויה של מעל עשרה אחוזים. אלו מספרים שלא היו מגיעים אליהם בלי המפקדה שהקמנו ומי יודע כמה הם היו מדביקים. אנחנו דגמנו, חקרנו ונתנו את ההוראה איך לקטוע את זה. אנחנו מדברים על 11 אלף דגימות שהם מספר גבוהה ביחס לאוכלוסייה". אז האם מאות החיילים שמשויכים כעת למפקד אלון מספיקים לביצוע המאמץ? ביסטריצר משיב כי הוא סבור שלא וגיוס נוסף יתבצע לפי תהליך הגדילה של המפקדה.

פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו. | גדעון מרקוביץ

פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו. | צילום: גדעון מרקוביץ

כמות הדגימות שישראל מבצעת מספיקה לצורך קטיעת שרשרת ההדבקה?

"אנחנו עומדים כיום על ממוצע של 58 אלף דגימות ביום וזה שם אותנו בין חמש המדינות עם מספר הדגימות הגבוה בעולם. אנחנו לא מתכוונים לעצור בזה, אנחנו מעריכים שעד תחילת חודש נובמבר נצליח לייצר 80 אלף דגימות ביממה ולהגיע גם לכ-100 אלף דגימות. אנחנו נראה גם ירידה בשימוש במתחמי היבדק וסע כי אנחנו נערכים לפריסה מיוחדת של המתחמים בכל הארץ. נהפוך את המרכזים למרכזי בידוק חופשי שיקלטו עשרות אלפי אנשים ביום שיגעו לבדיקות על פי הנחייה מחקירה. כלומר אנחנו נגיע עד חודש נובמבר לשיא בניין הכוח אחרי שנסיים את כל התהליכים של ההכנות וההתגייסות והמפקדה תהיה בפעילות מלאה מול השלמת בניין הכוח אדם ועבודה מול המעבדות הלאומיות ואני מעריך שנביא תרומה שלימה לקיטוע שרשרת ההדבקה".

עמדות הבידוק יפרסו ברחבי ישראל בשיטה גאוגרפית רחבה וצה"ל ישתמש באינטגרציה בין ארגונית בפלטפורמות קיימות כמו למשל מערך הבדיקות של מד"א, קופות החולים ופיקוד העורף שפעל עד היום בשטח. מפקדת אלון תיכנס אליהן בדומה למה שקרה עד היום רק ביתר שאת.

ביצוע בדיקת קורונה במתחם דרייב אין בישראל. | EPA

ביצוע בדיקת קורונה במתחם דרייב אין בישראל. | צילום: EPA

"אנחנו נביא את אנשי המילואים שלנו, חיילי הסדיר ואנחנו נפרוס 40 נקודות דגימה בפריסה ארצית וכל אזרח שיעלה בחקירה אפידמיולוגית יקבל כתובת לנקודה הקרובה לביתו והוא יגיע להיבדק. במידה והוא לא יוכל להגיע אנחנו נגיע אליו הביתה. זו תהיה נקודה נגישה בהיבט של המרחק הפיזי. נכים, מבוגרים, חולים ואנשים שאין להם יכולת לצאת מהבית מסיבה כזו או אחרת יגיע אליהם צוות עד הבית, ייקח בדיקה וישנע מיד את הבדיקה למעבדה לאומית. ולזה תוסיף גם מתחמים רגליים שפרסנו בעיקר בערים חרדיות ששם המאפיין לאוכלוסייה זה שאין לכולם רכב או שלא כל בני המשפחה נכנסים בו, אלו אנשים שנעמיד להם מתחמי בדיקה ליד הבית וזה כמובן לא כולל את מתחמי הדרייב-אין".

במפקדת אלון מבהירים כי כל צה"ל מגויס למשימה ובהוראת הרמטכ"ל אביב כוכבי כל יחידה נדרשת לספק סיוע בצורה כזו או אחרת בין אם מדובר בעזרים טכניים כמו רכבים וכמובן כוח אדם, נהגים וחוקרים למערך האפידמיולוגי.

אל"ם במיל' ביסטריצר: "זו משימה לאומית והיא מוגדרת על ידי הרמטכ"ל כמשימה עליונה. כל מי שיימצא חיובי ויידרש לבדיקה וחקירה אפידמיולוגית, אנחנו נדע להגיע אליו ולהשיג את המידע"

מפקדת אלון. | AFP

מפקדת אלון. | צילום: AFP

"זו משימה לאומית" אומר אל"ם במיל' ביסטריצר "והיא מוגדרת על ידי הרמטכ"ל כמשימה עליונה. כל מי שיימצא חיובי ויידרש לבדיקה וחקירה אפידמיולוגית, אנחנו נדע להגיע אליו ולהשיג את המידע. כרגע במספרים כאלו אנחנו לא שם אבל עד נובמבר אנחנו נגיע לשם. המטרה היא לבצע ביום בין 30-35 אלף בדיקות רק של אלו שעלו בחקירות כמי שצריך לבדוק אותם. זה לא כולל את כמעט 60 אלף הבדיקות שמתבצעות היום דרך הקופות חולים או אנשים שיש להם תסמינים. אנחנו רוצים להגיע לשיא החורף באזור ינואר כמפקדת אלון תקרב את המדינה ל-100 אלף בדיקות בכל יום וזה כולל שינוע, ותוצאות שיביאו לחקירות".

"צה"ל כולו רתום למשימה ולמאבק הלאומי" מחדד אל"ם במיל' ביסטריצר. "הקמנו בשבוע שעבר גדוד של חוקרים מחיילים סדירים שאספנו אחרי שאיתרנו את היכולות שלהם לביצוע המשימה. הם הגיעו מתפקידים שונים. ביום חמישי האחרון הייתה הערכת מצב של הרמטכ"ל אביב כוכבי במפקדה והוא בוחן דרכים נוספות בהן צה"ל יכול לתגבר כוחות לטובת המשימה"

הרמטכ''ל אביב כוכבי. | דובר צה''ל

הרמטכ''ל אביב כוכבי. | צילום: דובר צה''ל

"אנחנו מוכנים כרגע בתצורה רחבה ואנחנו מסתכלים גם על התייעלות תהליכית ובוחנים במקביל גיוס יכולות במשק הישראלי ואני כבר יכול להגיד לך שאיתרנו כאלו ומשרד הבריאות ומשרד הביטחון כבר יצאו במכרזים לטובת סיוע למאמץ הדיגום הלאומי. אנחנו בעיקר מחפשים גופים אזרחיים שיודעים לבצע את תהליך הדגימה ואת תהליך השינוע ואנחנו נלך בסופו של דבר לתהליך האפקטיבי ביותר. התחלנו באוגוסט עם גיוס מילואים וכרגע זה לא מספיק כי אנחנו מכוונים ליעדים מאתגרים מאוד של כל התהליך ואנחנו בהחלט בוחנים שילוב של חברות אזרחיות לסיוע בחלק מהפעולות".